לפני שמונה שנים השקיעה פנסיונרית בשם אסתר 10,000 ₪ במטבע הקריפטוגרפי שאז עוד לא היה מוכר ונסחר סביב מחיר של פחות מ – 300 דולרים. לפי החישוב שלנו, היא יכלה לרכוש בסכום שהשקיעה אז כ – 33 מטבעות ביטקוין, שהיום שווים כ – 1,600,000 דולרים. רק שאותה משקיעה ברת מזל (וסבלנית) לא מצליחה להפוך את רווחי ההשקעה שלה ליתרה בבנק, מפני שהיא נתקלת בחומת בירוקרטיות וסירובים. לאחרונה פורסם כי תבעה את בנק הפועלים המסרב לאפשר למי שמנהלת בבנק זה את חשבון העו”ש שלה מזה 40 שנים, להעביר לחשבון את כספי הרווחים שלה.

בישראל מאות אלפי משקיעים סוחרים במטבעות קריפטוגרפיים כמו ביטקוין, את’ריום, ורבים נוספים. חוסר ההסדרה הפיננסית בתחום נובע מתוך חוסר היכולת של המוסדות הפיננסים והממשלתיים הגדולים “לעמוד בקצב” ולהתאים את עצמם לשוק המשתנה, והוא גורם קשיים ומורכבויות בהשקעות ובביצוע עסקאות קריפטו, כמו גם לאתגרים בתחום המיסוי והמעקב אחר פעולות בשוק מטבעות הקריפטו. לפני כשבועיים (5.12.21) הודיע נשיא לשכת רואי החשבון כי הוא מורה על הקמת וועידת מומחים שתפעל לגיבוש שורת המלצות בנוגע להסדרת הפעילות הפיננסית בשוק הקריפטו, שבעולם מגלגלת מעל שני טריליוני דולרים, וניראה שהיא לא הולכת להיעלם. בעוד מאות אלפי ישראלים מנהלים חשבונות מסחר פעילים בשוק הקריפטו, רבים מהם אגב פועלים בפלטפורמות מחו”ל, ניראה שהגופים המוסדיים בישראל משרכים רגליים ומתמהמהים באימוץ עקרונות שייאלצו בסופו של דבר לתת את הדעת בנוגע אליהם – וחבל.

נובמבר 21 – חוק הקריפטו נכנס לתוקף

בתחילת נובמבר השנה נכנס לתוקפו התיקון לחוק על איסור הלבנת הון ומימון טרור. התיקון קובע חובה לחברות וארגונים על דיווח הולם בנוגע למסחר במטבעות קריפטוגרפיים, מעקב ודיווח אודות כל פעולת רכישה או מכירה במטבעות קריפטוגרפיים של לקוחותיהם. חברות קריפטו מחוייבות מעתה לזהות את הלקוח, לאמת את נתוניו, לאסוף הצהרת נהנה ובעל שליטה בנכסים, לדווח באופן מלא על כל עסקה לגופים הפיננסיים הרלוונטיים, לנהל רישומים מסודרים של עסקאות בקריפטו ולנהל בקרה שוטפת על הפעילות בשוק הקריפטו. פלטפורמת המסחר במטבעות קריפטו הפופולארית בארץ ביטס אוף גולד כבר החלה להטמיע שינויים באופן הפעילות שלה בעקבות כניסת התיקון החדש לחוק לתוקפו. ביחד עם זאת, הקושי המשמעותי נותר בעינו, כשבנק ישראל עדיין לא פרסם התייחסות בנוגע לפעילות הבנקאית בשוק הקריפטו, הפקדות ותשלומים המבוצעים במטבעות קריפטוגרפיים.

במדינות אחרות בעולם המצב נוח יותר למשקיעי קריפטו

במדינות רבות בעולם, ביניהם ארה”ב, קנדה, מדינות אירופה ויפן, כבר הוקמה מערכת אכיפה יעילה לפעילות בשוק ההון באמצעות מטבעות קריפטו ומי שבוחרים להשקיע בשוק הקריפטו יכולים לעשות כן תוך תפעול יעיל ונוח של חשבון הבנק שלהם. בורסת הקריפטו קוינבייס, הפועלת בארה”ב, אפילו נסחרת בבורסה של וול סטריט. המדינות שכבר השכילו לחוקק תקנות המאפשרות פעילות השקעות בשוק הקריפטו לצד בקרה ואכיפה, נהנות מגביית סכומים גבוהים כמסים על רווחי הון, לצד המיליונרים החדשים ששוק הקריפטו הוליד בשנים האחרונות.

חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון בישראל, סיפר על הפניות הנערמות בלשכה מטעם רואי חשבון המקבלים דיווחים שוטפים על השקעות ורווחים של לקוחותיהם בשוק הקריפטו, וחוסר יכולת רואי החשבון לדווח כראוי על הפעילות בשל אותם “חורים” בחוקים כמו חוק ניירות ערך, חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים וחוקי איסור הלבנת הון, בכל הקשור לפעילות בשוק הקריפטו. הוא קורא להסדרה מהירה וברורה של כל פעילות פיננסית בשוק הקריפטו, וליישור קו של מדיניות ישראל ביחס להשקעות בשוק הקריפטו, אל מול מדינות אחרות בעולם שכבר מאפשרות תמיכה פיננסית וחוקית מלאה בפעולות מסחר בקריפטו.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.