רשויות המס כאן בישראל וברחבי העולם החלו לגלות התעניינות רבה בתחום הסחר האלקטרוני, מתוך הבנה כי לא מעט בעלי ארנקים דיגיטליים מבצעים פעולות שאין חוקיות ולא מפוקחות. כיצד הארנק הדיגיטלי משנה את כל מה שידענו לגבי ההון השחור? להלן סקירה בנושא.

קדמה טכנולוגית אך גם קדמה מסוכנת

זה לא סוד שהמסחר הדיגיטלי הולך ותופס תאוצה, רבות בזכות המטבעות הווירטואליים שהפכו בעיני רבים ל”זהב החדש” של העידן הדיגיטלי. אולם, למרות היתרונות של השקיפות, מהירות ביצוע עסקאות וכן סחר שמתבצע ללא התערבות מצד גורמים חיצוניים ניתן לומר כי מתחת לאף (או יותר נכון ברשת) מתנהל סחר לא חוקי שאינו מפוקח, ובכך מתניע את ההון השחור שנחשב לאחת הרעות והחולות של המסחר המודרני. עדות לכך ניתן למצוא במכתבי דרישות גילוי חשבון מצד רשות המיסים שקבעה לעצמה כמטרה לבחון את בעלי הארנק הדיגיטלי, מתוך הבנה כי חלקם לא מדווחים אודות הרווחים (25% מס) כאשר מדובר באובדן רווחים עצום למדינה. מעבר למכתבים, החלה הרשות לפעול גם דרך מידע מודיעיני אותו אספה בנוגע למחזיקי הארנק הדיגיטלי, פעולות דומות מאוד למה שמתרחש בארה”ב ובאירופה בכל הקשור לגילוי של העלמות מס דיגיטליות.

שינוי תפיסתי בכל הקשור להון שחור

אם בעבר כאשר היינו מתייחסים למונח “הון שחור” רובנו היינו מעלים בדעתנו שימוש במזומן, כיום ניתן לומר כי המסחר הדיגיטלי מהווה את הזירה המרכזית לסחר, כאשר מדובר בתחום שהולך ותופס תאוצה. למעשה, ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום של מסחר דיגיטלי ועד לפני התפרצות נגיף הקורונה התקיימו כאן בישראל כנסים בהשתתפות של אלפי בני אדם מהארץ ומהעולם שמתעניינים במסחר אלקטרוני, לרוב באמצעות מטבע הביטקווין. הקהילה הישראלית שזכתה לחשיפה עצומה הובילה המונים להצטרף, גם משקיעים שלא התעניינו לפני בתחום וגילו כי מדובר באפשרות מסחר חדשנית המאפשרת לבצע סחר מהיר ובשקיפות מלאה. אולם, חלק מהותי מתהליך של מסחר כולל גם את זהות הסוחרים, ובעידן דיגיטלי – לא פעם מנצלים את הפלטפורמה הזו לצורך מסחר שאינו חוקי, לא רק ע”י סוחרים פרטיים אלא בעיקר ע”י האקרים כמו גם משפחות פשע שהחלו להשתמש בפלטפורמה הזו לצורך סחר שאינו חוקי, כחלק ממגמה שהולכת וצוברת תאוצה. חלק מהגישה אל הפלטפורמה הדיגיטלית מתבצע דרך קוד אישי, ועל כן ניתן לומר כי מדובר במגמה שבמסגרתה מתקיים שינוי תפיסתי בכל הקשור להון השחור.

מהי ההשפעה של ההון השחור על הכלכלה המקומית והעולמית?

כידוע לכל, שנת 2020 הייתה שנה כלכלית קשה. בעקבות נגיף הקורונה בתי עסק קרסו, רבים מצאו את עצמם חסרי תעסוקה והשווקים חוו תנודות שלא נראו כמותן מאז המשבר הכלכלי החמור בשנת 2008. ההון השחור שע”פ הערכות מגלגל מיליארדים גורר העלאת מיסים כמו גם אובדן של הכנסות למדינה, ולכן רשויות המס כאן בישראל כמו גם בישראל נוקטות ביד קשה כנגד מעלימי מס. למרות שעדיין לא הועמדו לדין סוחרים אלקטרוניים, כבר עכשיו מתבצע שינוי חקיקה כמו גם הבנה מצד בתי המשפט כי מדובר בנזקים שנאמדים במיליארדים – בייחוד לאור התחזיות הקודרות לגבי גובה הגירעון. מעבר להיבט הזה, אי אפשר להתעלם מהעובדה כי ההון השחור משמש גם לטובת סחר בבני אדם, סחר בסמים וכן ביצוע עסקאות נשק ועולם תחתון, ועל כן הפלטפורמה הדיגיטלית מהווה זירה מסוכנת במיוחד שלא הייתה מפוקחת, ובהתאם לכך יצרה מפלצת של ממש בדמות מסחר שמתבצע במחשכים ובאופן שעתיד להשפיע על הכיס של כולנו, כבר בשנים הקרובות ככל שהמגמה של מסחר אלקטרוני תתפתח.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.