מהפכה אקדמית בשירות הטכנולוגיה

עולם האקדמיה משנה את פניו, והופך מעולם שנתפס כמיושן לעולם חדשני המבוסס על שימוש בטכנולוגיות פורצות דרך. כיצד זה מתבטא ולמה עלינו לצפות כמשקיעים? להלן הפרטים.

אקדמיה ומחקר – לא מה שחשבתם

אקדמיות בעלות שם ברחבי העולם כמו גם אקדמיות כאן בישראל החלו לבצע שינויים מרחיקי לכת, מתוך רצון והבנה כי קהלי הצרכן והפיכתו של העולם לגלובלי מחייבת שימוש בטכנולוגיות לצורך הנגשה והפצה של מידע. אם לפני מספר שנים רוב המידע של האקדמיה הופץ בין יודעי דבר, כיום ניתן לראות שינוי מגמה והפצה של מידע דרך פלטפורמות טכנולוגיות אשר באמצעותן ניתן לחבר בין הקהילה המדעית לבין סגל המרצים והסטודנטים, באופן שמאיץ תהליכים והופך את האקדמיה ממוסד מיושן למוסד חדשני אשר מסתגל ובוחן בכל עת את האפשרויות העומדות בפניו. זה לא סוד שבעשור האחרון נרשמה ירידה דרסטית במספר הנרשמים לאקדמיה, ולמעשה רבים כבר מיהרו להספיד את תפקידה. אולם, בזכות המהפכה הטכנולוגית ניתן לראות כיצד האקדמיות זוכות לתהודה מחודשת, ומצטרפות למהפכה דיגיטלית הבנויה על גלים של טכנולוגיות ליבה בהם משתמשים באקדמיה, ובתחומים רבים חופפים.

כיצד המהפכה באה לידי ביטוי?

ראשית כל, חברות המתמחות בהטמעה והאצה של תהליכים החלו ליישם פיילוטים מבוססי מחקר, בעיקר בתחום של בינה מלאכותית. באמצעות בינה מלאכותית ניתן ליצור תשתית מחקר רחבה המבוססת על דטא ושיתוף, כחלק בלתי נפרד מהעבודה של האקדמיה כגוף חוקר. עדות לכך ניתן למצוא בשיתופי פעולה בהיקפים של מיליארדים בין חברות טכנולוגיות לבין אקדמיות מובילות בארץ ובעולם אשר מבינות כי ההון האנושי המורכב מסגל המרצים כמו גם הסטודנטים יכול להוביל בסופו של דבר ליצירת פירמידה הכוללת חוקרים בכירים, מומחים בעלי תארים, הבנה מעשית בבינה מלאכותית ובהתאם לכך יצירת מיומנות במאגרי נתוני מחקר ופיתוח.  מעבר לתחום הבינה המלאכותית (נתיב השקעה מסקרן במיוחד) ניתן לומר כי המהפכה באה לידי ביטוי גם ביכולת ליצור ממשק נוח יותר למסירת ידע. אם בעבר הלא רחוק סטודנטים נדרשו להגיע באופן פיזי לשיעורים ולכתוב את הנאמר, כיום באמצעות הטמעה של כלים טכנולוגים ניתן לבצע למידה מרחוק ובהתאם לכך ליצור מערך גלובלי המאפשר לכל אחד ללמוד באקדמיה – גם מבלי שהוא נמצא באופן פיזי בכיתה.

מתן ערך מוסף באמצעות מודלים מתקדמים

חלק בלתי נפרד מהמהפכה הטכנולוגית כוללת יצירת ערך מוסף, מתוך הבנה כי הפער בין הסגל האקדמי שנתפס בעייני רבים ובעיקר חבר’ה צעירים כמיושן לבין ציבור הסטודנטים. בדיוק בפער הזה נכנסות חברות הפועלות על בסיס של מודלים עסקיים חדשניים שבבסיסו עומדת ההנחה כי ניתן להרוויח מפעילות אקדמית ענפה לצד מתן ערך מוסף, הן באמצעות הנגשת מידע והן באמצעות חשיפה לקהלי יעד חדשים שלא היו מנת חלקם של האקדמיה המסורתית. לא נדיר לראות היום אקדמיות מובילות בעולם המאפשרות כניסה לשיעורי אונליין של מיטב המרצים בעולם, כמו גם כאלו שיוצרות שיתופי פעולה עם יזמים לצורך קידום מיזמים מהסוג הזה לצד מיזמים חדשניים המאפשרים להטמיע כלים חינוכיים חדשים שנועדו לשבור את הדפוס של המערכת השמרנית יחסית של האקדמיה, ולהתאים אותה לצרכי הסטודנטים שחיים ונושמים טכנולוגיה.

לסיכום, המהפכה האקדמית המבוססת על שימוש בטכנולוגיות ובמאגרי מידע מהווה הזדמנות בעבור קהל המשקיעים להיחשף לתחום שהיה נחשב שמרן אך היום הופך לחדשני, הן בשל עידוד ממשלתי והן בשל תקציבי עתק של אוניברסיטאות ומכללות המשקיעות מיליארדים בהסכמים עם חברות המפתחות כלים מתקדמים, מתוך הבנה כי מדובר בפני העתיד – ובפרט בעתידה של האקדמיה.