כבישים, מסילות ברזל, מנהרות עבור רכבת תחתית, שדה תעופה, אנטנות סלולריות, קווי חשמל ומים, כל אלה ועוד מבססים פעילות כלכלית ומאפשרים צמיחה והתפתחות. נכון לשנת 2021 הסכום המושקע מדי שנה בכל רחבי העולם לפיתוח תשתיות עומד על כ-2.5 טריליון דולרים לשנה. ההערכה היא שבשנת 2035 תידרש השקעה של כ-3.7 טריליון דולרים בשנה כדי לעמוד בקצב הצמיחה הצפוי של התוצר העולמי הגולמי (GWP – Gross World Product, סכום התוצר המקומי הגולמי בכל מדינות העולם).
מקובל להניח שהשקעה בת דולר אחד בתשתיות מעלה את התוצר ב-20 סנט כך שבתוך חמש שנים השקעה בתשתיות מכסה את עצמה. כל זה נראה טוב ויפה אולם רק כל עוד מתעלמים מן הנזקים שפיתוח רחב היקף גורם לסביבה. מובן שאנו עושים לעצמנו שירות טוב אם נמשיך להשקיע בתשתיות כדי לאפשר צמיחה שמטרתה שיפור איכות החיים של כולנו בעוד שהשקעה זו תגרום לנזקים סביבתיים שיתבטאו בסופו של דבר באסונות טבע, מגיפות, דלדול המגוון הביולוגי, זיהום סביבתי הגורם תחלואה וקיצור תוחלת החיים, ועוד כהנא מרעין בישין.

שאלה חשובה מאוד היא כיצד ניתן לבצע השקעה בתשתיות תוך מזעור הפגיעה באיכות הסביבה ואיך מוודאים שממשלות ינהגו באחריות ויפעלו, בחקיקה ובאכיפה, כדי לקדם השקעה ידידותית לסביבה בתשתיות ובה בעת כדי למנוע קידום פרויקטים המסבים נזק סביבתי בהיקף ההופך אותם לבלתי משתלמים.

קשה מאוד ליצור תשתיות ידידותיות לסביבה

רבים סבורים שקיימת סתירה מובנת בין פיתוח תשתיות להגנה על איכות הסביבה. גורמים שונים אחראים לכך שאכן קשה מאוד לבצע השקעה בתשתיות ללא פגיעה בלתי נמנעת באיכות הסביבה. בתעשיות שונות קיים חופש בחירה המאפשר תכנון פרויקטים תוך מזעור הנזקים הסביבתיים שהם גורמים. ככל שהדבר נוגע לתשתיות ההיקף האופייני של הפרויקטים מהווה מכשול אשר, לכאורה, מבטל כל אפשרות להפוך את הפרויקט לידידותי לסביבה. הקמת כבישים ומתקנים גדולים (דוגמת שדות תעופה ונמלי ים) דורשים שימוש בחומרי גלם המכונים “זוללי אנרגיה”. כך למשל שימוש במלט וברזל, הנחשבים לחומרי הגלם הבסיסיים ביותר בכל הקשור להקמת תשתיות, גורם נזק עצום לסביבה.

האתגר הגדול – שימוש יעיל בתשתיות

שני תהליכים צריכים להתקיים במקביל כדי שניתן יהיה להמשיך לבצע השקעות בהיקף נרחב בתשתיות מבלי שנגלה, מאוחר מדי, שהשפעתם על האנושות, בשל הנזק הסביבתי שנגרם, עולה על התועלת שאותן תשתיות מאפשרות.
ראשית, אין מנוס מהתעקשות על שימוש יעיל בתשתיות. ישנן דרכים להגיע לתוצאות דומות תוך שנדרשים לפיתוח תשתיות בהיקף קטן יותר, כך למשל תכנון נכון של מבנים מאפשר צמצום צורך בחימום ומיזוג. כדי להבטיח פיתוח תשתיות באופן הממזער נזקים סביבתיים מוכרחים שהצוותים האמונים על תכנון פרויקטים בתחום התשתיות ישמרו לנגד עיניהם לאורך התהליך כולו את הצורך ליצור תשתיות שהשימוש בהן יהיה יעיל ככל שניתן. אחת הבעיות המרכזיות ביישום השאיפה לתכנון והקמת תשתיות יעילות קשורה בעובדה שבתחום התשתיות קורה לא פעם שחברה, פרטית או ממשלתית, מוצאת עצמה בעמדת מונופול.

תשתיות יעילות ימזערו את הפגיעה באיכות הסביבה הן בשל צמצום היקף הבנייה והן בשל שימוש ידידותי לסביבה (ככל שניתן) שיעשה בתשתיות היעילות שהוקמו.
נדבך נוסף במזעור הנזק הסביבתי כתוצאה מהשקעה בתשתיות הוא שימוש בטכנולוגיות בניה מתקדמות. יש להשקיע בפיתוח טכנולוגיות בניה המאפשרות צמצום צריכת חומרי בניין, במיוחד אלה הנחשבים בלתי יעילים אנרגטית (מלט בראשם). שימוש נרחב בתוכנות מחשב בשלבי התכנון והביצוע יסייע אף הוא בהפחתת ההשפעה הסביבתית של פרויקטים מתחום התשתיות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.