בנק ישראל כבר הודיע על העלאת ריבית אחת שצפויה להתרחש באפריל השנה (2022), ושווקי ההון נערכים להשפעות רחבות ההיקף שהעלאת ריבית, אמנם על פי המשוער בשיעורים נמוכים (מ – 0.1% ל – 0.25%, כך על פי הצפוי). הריבית בארה”ב כבר עלתה פעם אחת השנה והיא צפויה לעלות לפחות עוד מספר פעמים במהלך 2022 עקב העלייה באינפלציה מאז היציאה ממשבר הקורונה, באנגליה הבנק המרכזי העלה את הריבית בפעם הראשונה עוד לפני תחילת 2022 ומדינות נוספות שמתמודדות עם תהליך אינפלציוני שוקלות העלאת ריבית. השוק העולמי, אם כן, מתמודד על העלאות ריבית שכיחות, וגם השוק המקומי בישראל שוקל את צעדיו, את תמהיל ההשקעות שלו ואת אפיקי החיסכון וההשקעה כשמחיר הכסף צפוי לעלות.

בימים של שוק הון תנודתי, אחד האפיקים הדפנסיביים והשכיחים להשקעה היה ללא ספק שוק האג”ח. איגרות חוב הן הלוואות לטווח ארוך מטעם ארגונים שונים או ממשלות, בהן מצוין זמן הפירעון והריבית על ה”הלוואה” שמשקיע מעניק לארגון מנפיק האג”ח. בסביבה של ריבית עולה – מחיר הכסף עולה ומחיר האג”ח יורד.

בשנת 2020 גויסו בשוק ההון הישראלי כ – 54 מיליארדי שקלים בהנפקות אג”ח, ובשנת 2021 עלה סכום הגיוסים לכמעט 65 מיליארדי שקלים. עד סוף מרץ השנה (2022) גויסו כבר למעלה מ – 14 מיליארדי שקלים בשוק האג”ח מה שמסמן עוד שנת שיא לשוק האג”ח – אולם ייתכן שלאחר העלאת הריבית, הביקושים לאג”ח יירדו לצד מחיר נמוך יותר שיידרש עבור האג”ח מצד מחזיקיהם.

מה האלטרנטיבה להשקעה באג”ח, שתשמור על אסטרטגיה דפנסיבית בתיק ההשקעות המנוהל בשוק ההון ותאפשר יציבות וסולידיות לצד ריביות שקופות למשקיע?

אנחנו מציעים להתבונן בשוק קרנות החוב כאלטרנטיבה להשקעה באג”ח – מדובר בשוק מלא חיים, שהאטרקטיביות שלו כהשקעה הולכת ועולה עם פלטפורמות ומנגנוני הגנה המאפשרים למשקיעים להיכנס לפוזיציית השקעה כשכל הנתונים ידועים, כולל תקופת ההשקעה והריבית שתתקבל בסופה. קרנות חוב ופלטפורמות p2p מאפשרות למשקיעים ערוצי השקעות אלטרנטיביות המנותקים מהתנודתיות של שוק ההון והם נהדרים לאפיקים הסולידיים של התיק.

השקעה בקרנות חוב – דרך פלטפורמות פרטיות או קרנות

קרנות חוב הן קרנות המספקות הלוואות לגופים פרטיים או עסקיים ולארגונים, כמו למשל ליזמים בתחום הנדל”ן או לחברות סטארט אפ המחפשות משקיע או הלוואה לתחילת פעילותה. בעוד חוב עשוי להישמע למשקיעים כמו אפיק מאוד לא בטוח (ובוודאי לא סולידי) להשקיע בו – ההיפך הוא הנכון, עם חוב מגובה בערבויות (למשל בהשקעות בנדל”ן) או פיזור של ההשקעה בחוב במספר הלוואות לאחר בדיקות רקע מקיפות של המשקיעים. בעשור האחרון, ההשקעה של גופים מוסדיים בארה”ב בשוק האשראי והחוב זינקה בכ – 600%, ולא בכדי: בשווקי הון תנודתיים המייצרים תשואות נמוכות מבעבר, עם ירידה באטרקטיביות של שוק האג”ח כאפיק השקעה סולידי ועם הכוונה להגדיל את הערוץ הדפנסיבי, המשקף רמות נמוכות של סיכון למשקיעים – ההשקעה בקרנות אשראי ובקרנות חוב נשמעת כמו אלטרנטיבה שיש לה את כל היתרונות.

משקיעים פרטיים יכולים להשקיע בקרנות אשראי וקרנות חוב פרטיות כערוץ להשקעה אלטרנטיבית, כמו גם בקרנות חוב שנסחרות בבורסה כערוץ שמשלב בין היבטים מסורתיים של השקעה להיבטים אלטרנטיביים. לצד אפשרויות אלה, ניתן גם להשקיע באופן פרטי דרך פלטפורמות ניהול השקעות באשראי ובחוב פרטיים או עסקיים. פלטפורמות ישראליות כמו בלנד או טריא מאפשרים ניהול תיק השקעות אלטרנטיבי בתחום החוב – בדרך כלל עם תשואות בגובה ידוע מראש וביטוח למקרה של חובות אבודים.

זה הזמן לבחון את תמהיל ההשקעות בתיק שלכם

בתקופות של שוק הון תנודתי, כמו עכשיו, משקיעים רבים בוחרים להקטין חשיפה ולהגדיל את הנתח הדפנסיבי של התיק. השקעה בקרנות פרטיות עשויה להיות ערוץ אלטרנטיבי מצוין שיאפשר להתרחק משוק ההון ולייצר ערוץ השקעה סולידי. קרנות חוב, קרנות אשראי ופלטפורמות p2p מציעות תשואות שנעות בדרך כלל בין 5% ל – 9%, בסיכון נמוך ותוך שמירה על נזילות הכסף.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.