במהלך השנתיים האחרונות בהן נגיף הקורונה השפיע על הסדר העולמי, ראינו מדינות רבות מפנות משאבים להשקעה בתשתיות. השקט התעשייתי, הבידודים ואולי גם הצורך להיאחז באופק של צמיחה, הביאו את ממשלת ארה”ב בראשות ביידן, למשל, להשקיע טריליונים בפיתוח תשתיות בתחומים כמו תחבורה, אנרגיה, ורבים נוספים. בשווקים בהם מתקיימת סביבת ריבית נמוכה – עלויות ההשקעה בתשתיות הן נמוכות כך שניתן, אפילו הגיוני, להשקיע משאבים בפיתוח כלים להגדלת השפע בעתיד. הכוונה המוצהרת של כ – 120 מדינות ברחבי העולם להפסיק לחלוטין בפליטת פחמן וגזים מזהמים לאטמוספרה, מצריכה גם היא השקעה מאסיבית בתשתיות לטובת לכידת פחמן ומעבר לטכנולוגיות ייצור המשלבות אנרגיה ממקורות שאינם מתכלים.

ישראל נמצאת בפער מול מדינות ה – OECD מבחינת השקעה בתשתיות, וביחד עם זאת, על פי רישומים שהתפרסמו בשנים האחרונות אנחנו מכירים מעל 200 פרויקטים של השקעה בתשתיות במימון של מעל 150 מיליארדי שקלים – כולם מתוכננים לביצוע בעשר השנים הקרובות.

מאז שנת 2008, השנה בה משבר הסאב פריים שפרץ בארה”ב החל נותן אותותיו כמשבר עולמי במדינות שונות, אנחנו מודעים לצורך לגוון את תיק ההשקעות שלנו עם זרוע יציבה של השקעות אלטרנטיביות, המספקות ערוץ שיש לו חוקיות אחרת לתנודתיות והוא משמש גידור במקרים של ירידות מחירים בשוק ההון המסורתי. כעת, כששוק ההון מציג ירידות שערים חדות מאז סוף השנה שעברה, משקיעים רבים פונים לערוצים שונים של השקעות אלטרנטיביות – והשקעה בקרן תשתיות היא מוצר חשוב שכדאי להכיר.

מי יכול להשקיע בקרן תשתיות?

קרנות התשתיות שפועלות בארץ גייסו מעל 20 מיליארדי שקלים מאז תחילת שנת 2020, ופרויקטים בהם מושקעות קרנות כאלה, כמו למשל פרויקט הרכבת הקלה בירושלים ואחרים, השיגו לקרנות אלה תשואות של 15% ומעלה על כספי ההשקעה. בישראל פועלות לא מעט קרנות השקעות בתשתיות, כמו למשל קרן “נוי” של בית ההשקעות אקסלנס, קרן אלומה המתנהלת כגוף עצמאי, קרן הליוס שגם היא עצמאית ומתמחה בעיקר בהשקעה בתשתיות בתחום של אנרגיה מתחדשת, ונוספות. הקרנות מאפשרות השקעה למשקיעים כשירים בלבד: אלו הם משקיעים פרטיים או תאגידים שהשווי הכולל של הנכסים הנזילים שלהם הוא בסך של לכל הפחות 5 מיליוני שקלים, וההכנסות השנתיות שלהם בסך של לכל הפחות 600,000 שקלים לאדם או 900,000 שקלים לשנה למשפחה. קרנות תשתיות נהנות ממעמד נוח במיוחד מבחינת מיסוי, בדומה לקרנות ריט: הן רשאיות לנייד כספים מהשקעה להנפקת מניות ללא תשלום מס והן פטורות מתשלום מס בגין ההכנסות כולל כאלה שאינן קשורות לפעילות הבסיסית בכספי הקרן.

בישראל, תחום קרנות התשתיות נמצא בחיתוליו ורק בשנים האחרונות, עם הפופולאריות הגואה של השקעות אלטרנטיביות עבור משקיעים שמנהלים תיקי השקעות עצמאיים, קרנות התשתיות זוכות לעניין רב מטעם משקיעים מוסדיים וכשירים. חשוב לציין כי במדינות אחרות כמו ארה”ב ומדינות אירופה, ניתן להשקיע בקרנות תשתיות מקומיות נוספות.

קרנות מחקות למדדי התשתיות

מי שהם לא משקיעים כשירים והם מעוניינים להשקיע בתשתיות במסלולים זמינים עבורם, עשויים להתעניין בקרנות מחקות לסקטור התשתיות. סקטור התשתיות נחשב סקטור יציב המספק תשואה עודפת מאז תחילת העשור הקודם. כשאנחנו בוחנים את תחום ההשקעות האלטרנטיביות, הכולל למשל השקעות בשוק הקריפטו והשקעות בנדל”ן, אנחנו יכולים לזהות כי סקטור להשקעה אלטרנטיבית שאינו סובל מתנודתיות מסוכנת ואינו מחייב השקעת סכומים גבוהים של כסף – עשוי להיות אפיק השקעה רלוונטי למשקיעים רבים בשוק ההון המחפשים גידור.

קרנות מחקות בסקטור התשתיות הן זמינות גם עבור מדדי תשתיות בארץ וגם עבור מדדי תשתיות בחו”ל, כאשר השוק האמריקאי הוא כמובן המככב כאם. קרנות מחקות למשל שכדאי להזכיר הן קרן MTF מחקה אינדקס תשתיות לאומיות ישראל שהשיגה מתחילת השנה תשואה של כ – 5%, וקרן הנאמנות מור מחקה אינדקס תשתיות ובינוי ארה”ב שהפסידה מתחילת השנה כ – 4.3%.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.