כתב: נתנאל יני

בלגיה, מדינה קטנה ומפותחת בצפון מערב אירופה עם תעשייה מתקדמת ובסיס מסחרי מגוון. הכלכלה הבלגית פרחה במשך יותר מחצי מאה בזכות המיקום הגיאוגרפי הנוח שלה, השימוש בטכנולוגיה מודרנית וזמינות כוח אדם גבוהה. מאז ימי קדם ובמשך למעלה ממאה  שנים בלגיה היא המרכז העולמי למסחר ביהלומים.

כלכלת בלגיה על רגל אחת

הכלכלה הבלגית נחשבת לאחת הכלכלות החזקות באירופה, לבלגיה יש מיקום גיאוגרפי נוח ומערכת תחבורה מפותחת המאפשרת ליצור כלכלה מגוונת, ופיתוח סביבתי נרחב. בלגיה היא עורק מרכזי, ולמדינה שירותי תחבורה יעילים וחשובים עבור סקטור התעשייה ועבור חברות הטכנולוגיה. מגזר השירותים בולט מאד במדינה, כאשר הוא מהווה כ-72.2% מהתמ”ג, סקטור התעשייה המהווה כ-22.1% וסקטור החקלאות מהווה כ-0.7% מהתוצר.

יהלומי דמים או יהלומי מעבדה,  ומה הסיפור מאחורי זה?

בלגיה, ובאופן יותר ספציפי, העיר אנטוורפן, נחשבת למרכז העולמי של סחר ביהלומים. כבר במאה ה-16 המוני יהודים שגורשו מספרד הגיעו לבלגיה עם ידע נרחב ביהלומים והחלו במסחר. בסוף המאה ה-17, אנטוורפן איבדה את מעמדה לאמסטרדם דבר שהוביל את מלטשי היהלומים מאנטוורפן לפתח שיטות חדשות להפיכת יהלומי גלם באיכות נמוכה לאבני חן מלוטשות ויפות, דבר שהחזיר אותה ישר לקדמת המסחר ביהלומים. לאחר מכן בשנת 1871 התגלה מקור חדש ונוצץ של יהלומים, ביבשת אפריקה לימים נקראו יהלומים אלה ”יהלומי דמים” על ידי העשיר פיר קימברליט הנקרא “קימברלי”. מהרגע בו הבינו כי אפריקה מהווה מקור ליהלומים איכותיים, ובמחיר זול, החלו לחצות את האוקיאנוס יהלומים מאפריקה לכיוון אנטוורפן בבלגיה, וגרמו למרחץ דמים ביבשת הרחוקה. מהלך זה החזיר את העיר אנטוורפן לקדמת סחר היהלומים, ובהמשך נהפכה העיר לבירת היהלומים העולמית.
חשוב לציין, כי כיום, דעת הקהל הבינלאומית אוסרת על יבוא, או כריית יהלומים באפריקה כמו בעבר, וזאת בגלל שפיכות דמים גדולה.

האם הטכנולוגיה תעצור את שפיכות הדמים ותפגע בכלכלת בלגיה?

”יהלומי דמים” הם בעצם יהלומים שתהליך כרייתם מתבצע באזורי עימות, באזורי לחימה ותוך מימון חיצוני זר שגורם לפגיעה והרג רב של בני אדם, בעיקר אוכלוסיית אפריקה. במשך שנים רבות, הבלגים צרכו כמויות גדולות של יהלומי דמים ובמחירים נוחים מאד, אף אחד לא הסתכל על הסבל שנגרם ביבשת אחרת, וזאת עד 2003 כאשר הוקם הפורום על שמו של קימברלי,  אשר גילה את מכרות היהלומים באפריקה. מטרת הפורום היא להסדיר מערכת סחר אמינה והבוחנת את מקור היהלום ואת התהליך שעבר בדרך, ובכך מונעת מיהלומי דמים להיכנס למסחר העולמי. כיום, חברות בפורום כ-49 מדינות מרחבי העולם, כולל מדינת ישראל, בלגיה בחרה שלא להיות חברה בפורום זה. בשנים האחרונות, נכנסו לייצור יהלומי מעבדה, ואלה הצליחו להשפיע באופן משמעותי על כלכלת בלגיה ועל בירת היהלומים אנטוורפן. עיקר הייצור מגיע מהודו, ומסין, ובמחיר זול בהרבה, כ-50% ממחיר היהלום הטבעי. עבור הכלכלה הבלגית מדובר בפגיעה קשה, ענף היהלומים נחשב לזרוע כלכלית מהותית, ובשלב זה, ירידה של עשרות אחוזים מהווה תמרור אזהרה להמשך הדרך.
לסיכום, אפשר לומר, שהטכנולוגיה יודעת להוביל את האנושות גם למקומות טובים וקסומים, ייצור יהלומי מעבדה צמצם באופן משמעותי את הפגיעה בטבע, ובהרג בני אדם באפריקה.
כבר היום, חברות פרטיות, חוץ בורסאיות משקיעות מאמץ גדול לייצור מגוון יהלומים, לתעשיית התכשיטים העולמית.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.