בשנת 2015 השיקה חברת סופטבנק היפנית מוצר חדש, רובוט ידידותי שעונה לשם “פפר” אשר שווק כדור הראשון של “רובוט משרת”, ממש כמו שרואים בסרטי מדע בדיוני, המוצר אזל מן החנויות בטוקיו בתוך דקות מרגע תחילת מכירתו. שש שנים מאוחר יותר, בקול ענות חלושה ולאחר שהמיזם גבה מתאגיד הענק מחיר כבד, הכריזה סופטבנק על הפסקת ייצור הרובוט. למעשה, סופטבנק מחסלת לא רק את פפר אלא את מחלקת הרובוטיקה שלה כולה.

מעניין לבדוק איך קרה שמוצר כה מבטיח ומסקרן, מוצר שבמשך כמה שנים הפך ל”פנים” של החברה שייצרה אותו, הפך בתוך זמן קצר לאבן רחיים כה כבדה עד שהדרך היחידה למנוע ממנו להטביע את הספינה כולה הייתה להשליכו אל מעבר לדופן.

רובוט עוזר או רובוט מפריע?

פפר שווק כרובוט שיכול לבצע מגוון משימות במקום שאנשים בשר ודם יידרשו לעשותן. הרובוט התנשא לגובה מטר ועשרים, שקל 30 קילוגרמים והגיע כאשר 200 אפליקציות כבר מותקנות עליו. סופטבנק טענו שפפר ניחן באינטליגנציה מלאכותית ולכן כישוריו רק ילכו וישתכללו ככל שהוא “ילמד” את הצרכים המסוימים שבעליו מעוניינים שיספק להם מענה. פפר אמור היה להיות מסוגל לשמור, לשחק וללמד ילדים, לשמש נציג מכירות, לאייש עמדות “מודיעין” (בשדות תעופה למשל), להסתובב על דעת עצמו במרחב, להגיב לפניות של אנשים (תוך שהוא מזהה אפילו הבעות פנים) ועוד.
פפר מבין שפות שונות, יכול להתממשק למכשירים חכמים נוספים, יוכל לארח חברה לקשישים, להפוך לחבר, לסייע, לשרת ומה לא.
לכאורה, מוצר שקשה לתאר כיצד יכשל, אבל רק עד שמשווים את מה שהוא מציע לתג המחיר שלו, 2,000 דולרים ליחידה ועוד 360 דולרים לחודש דמי תחזוקה שוטפת עבור רובוטי פפר “מקצועיים” שנרכשים על ידי מוסדות וחברות.

לאחר שדעכה ההתלהבות הראשונית הסתבר שפפר הוא יותר נטל כלכלי מאשר עזרה. היו מי שתיארו אותו כחסר יכולות ואפילו “מוזר” ו-“מטריד”. שדות תעופה, בתי מלון, מסעדות ועוד שלל עסקים שרכשו ו”העסיקו” רובוט פפר כחלק מצוות העובדים החלו ל”פטר” אותו תוך מסירת הודעות בנושא לעיתונות (מה שלא טרם לניסיונות של סופטבנק להמשיך לקדם את המוצר).

השקעת ענק בכיוון לא נכון

יכול להיות שהכישלון של פפר נעוץ בכך שהשקעות הענק בפיתוחו לא בוצעו בכיוונים הנכונים. כך למשל פפר מצויד בזרועות, כפות ידיים ואצבעות אולם הלכה למעשה הוא כמעט אינו יכול לאחוז דבר. בשנת 2019 הפסיד תאגיד סופטבנק היפני סכום אסטרונומי של כ-12.7 מיליארד דולרים. ב-2020 הכתה הקורונה ומנכ”ל סופטבנק (שגם הקים את החברה) מר מסאיושי (“מסאיושי סאן” ביפנית), המכונה “מאסה”, נאלץ לוותר על חלומו להיות מוביל בתחום הרובוטיקה, לסגור את מחלקת הרובוטיקה כולה, למכור נכסים בשווי כולל של 40 מיליארד דולרים ולהעלות את מחיר מניית סופטבנק באמצעות רכישה חוזרת.

מניית סופטבנק, לעת עתה, ממשיכה לאבד מערכה

מאז פרסום הדוחות הרבעוניים של סופטבנק במרץ 2021 איבדה המנייה (TYO: 9984) כ-21% מערכה. נראה שמסיושי סאן איבד את המוניטין שלו כמשקיע בעל חזון.
מאסה השקיע בשנים האחרונות בחברת WeWork האמריקנית שהפסידה, תחת ניהולו של אדם נוימן מקים החברה, למעלה ממיליארד וחצי דולר בשנתיים, בחברת עיבוד התשלומים הגרמנית Wirecard (שפשטה רגל) ובחברת המימון הבריטית Greensill גם היא נקלעה לקשיים במהלך 2020 ופשטה רגל באמצע 2021. מסיושי השקיע בעבר 300 מיליון דולר באפליקציה להולכת כלבים. קשה לתפוס את הסכומים האגדיים שיורדים לטמיון כתוצאה מגחמות של משקיע תזזיתי, הרובוט פפר הוא דוגמא מצוינת שכן מאחורי הפנים הידידותיות שלו ישנם עשרות אלפי עובדים במפעלי הרובוטיקה של סופטבנק שנסגרו ונותרו בצד הדרך כאשר פרויקט של שנים ירד לטמיון עקב אי כדאיות כלכלית.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.