שבבי סיליקון (המכונים גם Semiconductors, Computer chips, Silicon Chips, Chips, צ’יפים או “ג’וקים”) הכרחיים לצרכי פיתוח מערכות אינטליגנציה מלאכותית, ייצור מחשבים, טלפונים חכמים, מכוניות חשמליות, קונסולות משחק, ועוד. מדובר בשכבות דקיקות של סיליקון, עוביין קטן מזה של שערת אדם, העשויות להכיל למעלה מ – 40 מיליארד רכיבים אלקטרוניים. פיתוח וייצור שבבי סיליקון מתקדמים היא למעשה המשימה המאתגרת ביותר בדרך לעתיד הטכנולוגי שרבים מצפים לו, הכולל רכבים ורחפנים אוטונומיים, מכשירי חשמל ביתיים המחוברים לרשת האינטרנט ומצוידים בבינה מלאכותית וחדרי מציאות מדומה. בעוד ארה”ב וסין מתחרות זו בזו על הובלת העולם לעידן החדש, בתחום שבבי הסיליקון ארה”ב מחזיקה, לפחות לעת עתה, ביתרון, וסין עושה הכול כדי להדביק את הפער.

מגפת הקורונה פגעה בשוק השבבים, המחסור שנוצר האט ייצור בשלל מפעלים, כולל של רכבים חשמליים, טלפונים חכמים לרשת 5G, מחשבים ניידים ועוד. מדדי מסחר במניות חברות מתחום שבבי הסיליקון הגיבו בהתאם, מדד ה – PHLX Semiconductor index (NASDAQ: SOX) למשל רשם עליה של 92% ב – 12חודשים בין מרץ 2020 למרץ 2021. המחסור הזמני, הביקוש הגובר והאופן בו פועלת סין לצמצם צורך בייבוא שבבים ישפיעו על ערך מניות של חברות בתחום.

ארה”ב מייצרת, סין מייבאת

כבר למעלה משלושה עשורים שארה”ב מובילה בתחום פיתוח וייצור שבבי סיליקון. שמונה מן החברות המובילות בעולם הן אמריקניות, אינטל בראשן. במהלך שנת 2020 חברות אמריקניות מכרו כמחצית מן השבבים בעולם בסכום כולל של כמעט 200 מיליארד דולרים.
מנגד, בשנת 2020 סין סיפקה בעצמה רק 30% מן השבבים שמפעלים במדינה נזקקו להם והוציאה כ – 300 מיליארד דולרים כדי לרכוש ולייבא את ה – 70% הנותרים. בהקשר זה ראוי לציין שחברת HUAWEI הסינית, חברת הטכנולוגיה הגדולה ביותר בסין שמניותיה נסחרות בבורסת Shenzen, השלימה במהלך 2020 יכולת ייצור עצמאי של צ’יפים למכשירי הסמארטפון שלה.

מזעור הוא שם המשחק

ככל שהדבר נוגע לשבבי סיליקון ככל שניתן לדחוס בצ’יפ כמות גדולה יותר של שערים אלקטרוניים כך ניתן לשפר את ביצועי הצ’יפ וליצור רכיבים מתאימים למכשירים הצורכים כוח מחשוב רב, דוגמת כאלה המצוידים באינטליגנציה מלאכותית. נכון לתחילת 2021 חברת TSMC הטייוונית מפתחת יכולת עיבוד בעובי של 3 ננומטר (מיליונית המילימטר) והצפי הוא שתמכור שבבים בעובי 2 ננומטר כבר ב-2025.

אינטל וחברותיה האמריקניות מתחום שבבי הסיליקון מסוגלות, נכון לתחילת 2021, לעבד צ’יפים בעוביים גדולים אך במעט מאלה של TSMC הטייוונית. מגפת הקורונה האטה את ההתקדמות אולם ההערכות הן שהחברות האמריקניות ידביקו את הפער וייצרו אף הן צ’יפים בשובי 2 ננומטר בתוך חמש שנים.

בסין, חברת SMIC החלה לייצר צ’יפים בעובי 14 ננומטר בשנת 2019. תמיכה נרחבת מצד הממשל, בדמות מענקים בגובה 50 מיליארד דולרים בתוך שנתיים, לא הניבו את ההאצה לה קיוו הסינים והם עדיין בפיגור משמעותי מאחור.

טאיוואן במרכז הזירה

טאיוואן מספקת צ’יפים מתקדמים לארה”ב ולסין גם יחד. סין פועלת לרכוש משכנתה במזרח הרחוק יכולת ייצור כמו גם לפתות כוח אדם מיומן לעבור לעבוד בחברות סיניות. ממשלת טאיוואן אינה מרוצה מן המהלכים הסינים ועושה כל שביכולתה לסכל אותם. יש הטוענים שהסינים אף עומדים מאחורי כמה פריצות סייבר לרשתות מחשבים של חברות טייווניות מתחום שבבי הסיליקון, פריצות שייתכן ובוצעו לצורך גניבת מידע שיאפשר קידום יכולות ייצור צ’יפים בסין.

תחת הנשיא טראמפ ארה”ב פעלה להגביל ייצוא שבבי סיליקון לסין כמו גם לצמצם השקעות סיניות בחברות אמריקניות  בתחום. הנשיא ביידן מבין גם הוא שהיתרון שיש לארה”ב בפיתוח וייצור שבבי סיליקון הוא אחד המשמעותיים ביותר בכל הקשור למאבק הכלכלי בין שתי המדינות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.