אחד העקרונות שיעזרו לכם לבנות תיק השקעות רווחי הוא גיוון במוצרי ההשקעה שלכם. מוצרים מובנים, או סטרקצ’רז (מאנגלית – Structures, מבנים), הם מוצרים שמבטיחים להגן על הקרן, כלומר הסכום הראשוני של ההשקעה, בכל מקרה. בתמורה, אתם מוותרים על חלק מהתשואה במקרה של רווחים במוצר ההשקעה. מוצרים מובנים מוצעים בישראל על ידי הבנקים, והם מכונים גם פיקדונות מובנים. האם מוצרים מובנים הם דרך טובה להעשיר את תיק ההשקעות שלכם במוצר סולידי עם רווחים לצידו? לא בטוח – כל הפרטים, לפניכם.

מהם מוצרים מובנים?

מוצרים מובנים הם מוצרים המוצעים לקהל המשקיעים בתנאים ידועים מראש. הם עוקבים אחר נכס מסויים, בדרך כלל מדדים ברץ או בחו”ל, וזמן ההשקעה בהם נקבע מראש – כלומר, ההשקעה לא שומרת על נזילותה לאורך תקופת החיסכון, בדרך כלל שלוש שנים לכל הפחות.

בתום שלוש השנים, אם הנכס שהפיקדון עקב אחריה השיגה תשואה, גם המוצר המובנה יספק תשואה חיובית למשקיעים, בשיעור פחות מזה של נכס המקור. אבל אם הנכס שאליו צמוד המוצר המובנה איבד ממחירו – מובטח כי החוסכים במוצרים המובנים לא יפסידו כספים וכל כספי הקרן שהושקעו במוצר עם תחילת תקופת החיסכון תיפדה.

מוצרים מובנים עשויים להיות פיקדונות בבנק, המגיעים עם תקופת חיסכון במהלכה לא ניתן לשחרר את כספי ההשקעה ועם נכס להצמדה. ישנם גם ניירות ערך ואגרות חוב מובנות, גם הן מגינות על המשקיעים מפני הפסדים.

סיכון מול סיכוי בניהול תיק השקעות

מוצרי חיסכון נטולי סיכון, כמו למשל פיקדונות וחסכונות המוצעים על ידי הבנק, מגלמים אפשרות ל”רווח” חסר סיכון. מה שחשוב לדעת על אפיקי חיסכון נטולי סיכון הוא, שאלא אם הריבית המוצעת מנצחת את קצב השחיקה של הכס, הוא שיעור העלייה של המדד, החיסכון בעצם מפסיד כסף, והכספים המופקדים בו נשחקים מבחינה ריאלית. זו הבעיה של מוצרי חיסכון רבים המוצעים על ידי הבנקים, וזה המחיר שמשקיעים שנמנעים בכל מחיר מסיכון מוכנים לשלם, על מנת להבטיח שהקרן לא תפחת כתוצאה מירידות שערים. על פניו זה ניראה שמוצרים מובנים חוסכים כל סיכון מן המשקיע – אולם כמו מוצרים אחרים נטולי סיכון, גם הפוטנציאל לרווח בהשקעה במוצרים מובנים הוא מוגבל.

מוצרים מובנים – האם כדאי להחזיק מהם בתיק ההשקעות?

מוצרים מובנים נועדו לאפשר למשקיעים שמעדיפים השקעות נטולות סיכון לאתר אפיק השקעה, שגם אם הוא לא נושא תשואה דרמטית, הוא מאפשר רווחים לאורך שנות החיסכון. אחד החסרונות הגדולים של מוצר מובנה הוא הויתור על נזילות הכספים לאורך שנות ההשקעה, מה שמחביא גם הפסדים אלטרנטיביים פוטנציאליים עם אפיקי השקעה או חיסכון אחרים שהיו עשויים להיות רווחיים יותר.

בסופו של יום, האמרה המוכרת ש”אי אפשר להכות את המדדים” גורסת כי התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן שמשקיע יכול להשיג תהיה באמצעות השקעה על המדדים. אז נכון, מוצרים מחקי מדד מגיעים עם הבעיות שלהם, כמו חוסר התאמה בין גובה התשואות במוצרים כאלה לבין התשואות של המדד, ולהשקיע במניות המדד זה בדרך כלל לא ריאלי וגם לא משתלם, עם פעולות רכישה ומכירה של עשרות, לפעמים מעל מאה מוצרים השקעה שונים – ובכל זאת, ניראה כי כמו בצד המשקיעים שמוכנים “ללכת על כל הקופה” ולסכן את כספי ההשקעה באופן לא זהיר, כך גם המשקיעים בצידו השני של המתרס, שמעדיפים “ללכת על בטוח” ולא לסכן את ההשקעות שלהם כלל – לא ישיגו את מירב התשואה האפשרית, ביחס למשקיעים סולידיים שבוחרים לנהל תיק השקעות מגוון ברמות סיכון שנעות בדרך כלל סביב ה – 30% אל מול 70% השקעות סולידיות.

מעבר לחוסר הגמישות בשימוש בכספים המושקעים בכל מוצר מובנה, כדאי להזכיר את העובדה שמוצרים מובנים מוצעים בעיקר על ידי בנקים מקומיים ובנקים זרים, כאשר המשמעות היא תשלום עמלות ודמי ניהול גבוהים יחסית למוצרי השקעה אחרים, כמו קרנות השקעה, תיקי השקעה מנוהלים או אפילו תיק השקעות עצמאי בשוק ההון.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.