גם עכשיו, כששוק הקריפטו מצטמצם ומשווי שוק של כמעט 3 טריליוני דולרים רק בנובמבר אשתקד – לפני פחות מחצי שנה, הוא מגלגל כעת רק קצת יותר מ – 1.7 טריליוני דולרים, הוא עדיין מושך תשומת לב לא רק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות, כאפיק השקעה תנודתי שמתאים בעיקר למשקיעים אמיצים, אלא גם כזרוע חדשה בשוק הפיננסים המעצבת מחדש עולם כלכלי מבוזר ופחות מנוהל ובירוקרטי. המטבע הקריפטוגרפי הראשון, הוא כמובן הביטקוין, נכנס לחיינו – לא ממש בסערה, בסביבות תחילת שנת 2010, זה אולי המקום להזכיר את עסקת הפיצה היקרה בעולם, שנחשבת עסקת הקריפטו הראשונה בהיסטוריה, בה נמכרו שני מגשי פיצה תמורת 10,000 מטבעות ביטקוין (סתם על מנת לסבר את האוזן, במונחים של היום מדובר בשני מגשי פיצה שהמחיר שלהם הוא 1.261 מיליארדי שקלים). נכון להיום, שוק הקריפטו מכיל 18,221 מטבעות קריפטוגרפיים שונים, יציבים יותר או פחות, כאמור בשווי שוק של כ – 1.711 טריליוני דולרים.

ב – 12 השנים האחרונות, עולם הקריפטו הפך משיגעון לחובבי טכנולוגיה להשקעה אלטרנטיבית מיינסטרימית שגם מוסדיים ובתי השקעות, ואפילו מדינות, מעורבים בה. הנה שלושת ההתפתחויות המעניינות שאנחנו רואים ממש בימים אלה בשוק הקריפטו.

#1 – ווב 3.0

אומרים שווב 2.0 נכנסה לחיינו סביב שנת 2005, והביאה עימה גל של שינוי מהותי בדרכי השימוש שלנו באינטרנט – מרשת של מידע הפכה האינטרנט לרשת מבוססת פלטפורמות חברתיות. ווב 2.0 הביאה את האינטראקטיביות לרשת האינטרנט שעד אז הורכבה בעיקר ממילים ותמונות. בטכנולוגיות ווב 2.0, יכולנו לראשונה לשתף מידע, לכתוב על עצמנו, לצבור עוקבים ולתקשר זה עם זה.

ווב 3.0 רוקמת עור וגידים ממש בימים אלה, ואם אפשר להגדיר במשפט אחד את השינוי המהותי שהרשת תעבור בשלב זה של התפתחותה, ניתן לומר כי השילוב של טכנולוגיות בלוקצ’יין והסמנטיקה משולבת בינה מלאכותית. בטכנולוגיות ווב 3.0, שכבר עכשיו אנחנו רואים פיתוחים שמגדירים אותה ויוטמעו בה, ניראה את פלטפורמת הבלוקצ’יין, שאיפיינה עד כה רק מטבעות קריפטוגרפיים, מנהלת את השימוש שלנו ברשת. השימוש במטבעות קריפטוגרפיים ו – NFT, אסימונים חסרי תחליף, יוטמע באתרים וברשתות חברתיות והרשת תהפוך יותר ויותר סמנטית, כלומר – הרשת של כל אחד מאיתנו תדע להתאים את עצמה להרגלי החיפוש והשימוש שלנו ותאפשר לנו רכישה קלה – של מוצרים פיזיים כמו גם מוצרים בעולמות המטאוורס שהופכים פופולאריים, באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים

#2 – שימוש יעיל יותר בחשמל

ככל שהמטבעות מתבגרים, וכמות רבה מכל אחד מהם כבר “מסתובבת” בשוק, כך המשאבים המוקצים לכריית המטבעות עולים לצד מחירים. עדיין משתלם לכרות מטבעות קריפטוגרפיים (בשל העליה במחיר כל מטבע), אולם העומסים הנוצרים על יצרניות החשמל גדולים כל כך עד שמדינות רבות אסרו על כריית קריפטו בתחומן.

בפברואר השנה הודיע חברת אינטל כי היא עומלת על פיתוח שבב ממוקד קריפטו אשר מספק חשמל במתחים אולטרה נמוכים. הוא מכונה “מאיץ הקריפטו” ויוכל לספק עד פי 1,000 יותר פעולה לכל וואט של חשמל, מה שעשוי להוזיל משמעותית את העלויות ולהפחית את המשאבים הנדרשים לכריית קריפטו.

#3 – מטבעות דיגיטליים של גופים מוסדיים

שוק הקריפטו הגיח אל העולם, בין השאר, מתוך הרצון לנתק את עולם הפיננסים מהבירוקרטיה המתלווה אליו. בעוד כולנו רואים כמה תנודתיים המטבעות שאינם מפוקחים, על הטוב והרע שבזה, בשנים האחרונות ולאור המשיכה של שוק הקריפטו את המשקיעים הקטנים והגדולים של המילניום, מוסדות, ארגונים, בנקים ואפילו מדינות מאמצות את טכנולוגיית הבלוקצ’יין על יתרונותיה. כך, אנחנו רואים בנקים שמפתחים מטבעות דיגיטליים משלהם, מדינות שמבקשות לנצל את טכנולוגיית הבלוקצ’יין על מנת לייעל למשל תשלומי מיסים, ואפילו עיר שלמה עתידנית באל סלוודור שהבטיחה שתנוהל בביטקוין בלבד, אולם – עוד חזון למועד.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.