הממציא שכונה “הקוסם מן המערב”, שיש שיגידו שהמציא את זרם החילופין (מייד תראו שלא כך הדבר), והיה מהממציאים החשובים בדורו, הממציא שהמצאותיו “נגנבו” בזו אחר זו ובעוד אחרים גורפים הון על חשבונו – הוא מת חסר כל, זהו ניקולה טסלה וזה סיפור חייו.

איך הכל התחיל?

ניקולה טסלה נולד בעשירי ביולי 1856 באזור שהיום הוא קרואטיה ואז היה חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא היה הילד הרביעי מבין חמישה ילדים, אביו היה איש דת (כומר) ואמו עקרת בית (למשפחה הייתה חווה קטנה שהאם טיפלה בה). טסלה למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה בעיר גרץ ואז פילוסופיה באוניברסיטה בפראג. בשנת 1882, בעודו מטייל בפארק, טסלה חשב על האופן בו ניתן לייצר מנוע חשמלי הפועל בזרם חילופין. באותה שנה הוא עבר לפריז ועבד כמתקן מנועים חשמליים של זרם ישר עבור החברה של תומס אדיסון. שנתיים מאוחר יותר טסלה עבר להתגורר בארה”ב כאשר גם שם עבד תחילה עבור אדיסון. ברבות השנים נטוותה סביב דמותו של טסלה אגדה כאילו מדובר בממציא מסתורי, מי שעומד מאחורי זרם החילופין ושניצח את תומס אדיסון שמעוניין היה להפעיל כל מכשיר חשמלי בזרם ישר דווקא. אולי המוכרת מכל האגדות אודות טסלה היא שהוא התכוון לשדר חשמל חינם דרך האוויר וכי המצאתו זו דוכאה למען בצע כסף.
טסלה אכן היה ממציא גאון אולם רבות מן האגדות סביבו אינן מדויקות. יחידת מידה של עוצמת שדה מגנטי קרויה על שמו ונכון לו מקום של כבוד כאחת הדמויות המרתקות של תחילת המאה העשרים.

טסלה לא המציא את זרם החילופין

טסלה אכן עבד בעיקר בתחום זרם החילופין החשמלי, הוא חקר מערכות מתח גבוה ושידורי קרינה אלקטרומגנטית (כולל תשדורת רדיו אם כי מרקוני לא גנב ממנו את המצאת הרדיו כפי שנטען לעיתים) אולם חשוב לדעת שטסלה לא המציא את זרם החילופין, גנרטור המפיק זרם חילופין היה בנמצא כבר בשנת 1832 (עוד לפני שטסלה נולד). לזרם החילופין יתרון משמעותי על פני זרם ישר בהעברת חשמל למרחקים ואין פלא שממציאים רבים עמלו על פיתוח גנרטורים, מנורות קשת, נורות להט, שנאים ועוד. טסלה שכלל את המנוע החשמלי המופעל בזרם חילופין. הפתרון שלו היה שימוש בזרם חילופין רב-פאזי ועל כך רשם סטלה פטנט. לריבוי פאזות במנוע חשמלי יש יתרונות רבים, המנוע נותר ללא חלקים נעים פרט לציר המרכזי וגם נצילותו גבוהה. כל רשתות החשמל הציבוריות כיום הן רשתות רב פאזיות.

מיתוסים אודות טסלה

סביב דמותו של ניקולה טסלה התפתחו מיתוסים כאילו טסלה ואדיסון היו יריבים מושבעים, שהוא היה תמים עד כדי כך שאחרים גנבו את התהילה על המצאותיו, שהוא נותר חסר כל בעוד אחרים הרוויחו מעבודתו, שהוא לא זכה לכבוד הראוי לו ועוד. כדאי לדעת שלמרות שלעיתים יש בסיס עובדתי למיתוס כזה או אחר אודות טסלה המציאות הייתה שונה מן הסיפורים אודותיו. כך למשל טסלה ואדיסון נהגו להתכתב, אדיסון ניסה למנוע פרסום כתבה שלילית על טסלה בירחון מדעי, טסלה זכה במדליית אדיסון (לאחר מותו של אדיסון אולם מטעם גוף הנאמן לדרכו) ועוד.
דאגותיו הכספיות של טסלה הסתיימו ברגע שרשם פטנט על מנוע זרם החילופין וחברת וסטינגהאוס שילמה סכום נכבד עבור הזכות לייצר מנועים חשמליים כאלה.

חשוב לזכור כי שמו של טסלה הלך לפניו עוד בימי חייו, כשהלך לעולמו בשנת 1943 (בגיל 87) נערכה לו הלוויה ממלכתית ואלפי אנשים חלקו לו כבוד אחרון, ראש עריית ניו יורק ספד לו ובשנת 1960 נקבע שיחידת המידה לעוצמת שדה מגנטי תיקרא על שמו.

טסלה אכן חשב שניתן לשדר חשמל דרך האוויר אולם השיטה בה חשב שמערכת כזו תוכל לפעול אינה מעשית. באופן דומה טסלה טעה לחשוב ששידורי גלי הרדיו עוברים דרך הקרקע ושקרינת הרנטגן אינה מזיקה. היו תקופות בחייו של טסלה בהן דיבר על קליטת תשדורות מעולמות אחרים, על מטוסים ללא כנפיים המונעים בטורבינות מסתוריות ועוד המצאות שכפי הנראה אין להן אחיזה במציאות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.