הבשורה האקולוגית של רכבים חשמליים מוטלת בספק

 

כולנו מודעים לבעיית ההתחממות הגלובלית, השינויים בדפוסי מזג האוויר, מגוון בעלי החיים הנמצאים בסכנת הכחדה ועוד. מכוניות חשמליות נחשבות על ידי רבים לבשורה של ממש בתחום השמירה על הסביבה, זאת משום שבעת נסיעתן הן לא פולטות גזים מזהמים. כמה מאיתנו חשבו על העובדה, שגזי חממה רעילים עשויים להיפלט גם בתהליכי ייצור החשמל עבור טעינת הרכבים החשמליים? זאת, כל עוד ממשיכים לייצר חשמל באמצעות שריפת דלק מאובן כגון פחם, נפט וגז טבעי.

מסתבר שהבעיה היא גדולה עוד יותר שכן תהליכי ייצור הסוללות עבור מכוניות חשמליות הם מזהמים ונשאלת השאלה מה עולה בגורל אותן סוללות כשהן מסיימות את חייהן? האם הן מגיעות למחזור או הופכות לפסולת מזהמת? לפי דו”ח שפרסמה לאחרונה חברת וולוו נדרשות תשע שנים של נסיעה עד שרכב חשמלי ישתווה לרכב בעל מנוע בעירה פנימית מבחינת הרמה הכוללת של פליטת מזהמים.

הסוללה של הרכב החשמלי היא לב הבעיה

ייצור רכב הוא תהליך הגורם לפליטת מזהמים, קל להבין זאת כשלוקחים בחשבון תהליכים הכרוכים בכך כגון חילוץ, זיקוק ושינוע חומרי גלם ואנרגיה המושקעת בעיבודם. מסתבר שבשורה התחתונה ייצור מכונית חשמלית גורם לזיהום רב יותר מייצור רכב קונבנציונאלי. מכוניות חשמליות אוגרות אנרגיה בסוללות גדולות. סוללות אלה מורכבות, בין היתר, מיסודות נדירים דוגמת ליתיום, ניקל, קובלט וגרפית. יסודות אלה קיימים רק מתחת לאדמה ונדרשות פעולות כרייה מזהמות כדי להפיקם. כך למשל הפקת טון בודד של יסוד נדיר גורם לייצור 75 טונות של פסולת רעילה, פסולת שלא תמיד מטופלת באופן הולם. לא רק זאת אלא שהאנרגיה הדרושה לייצור הסוללות גם היא לא פעם מיוצרת בתהליכים מזהמים – זאת כל עוד לא בוצע מעבר בהיקף נרחב מספיק לייצור חשמל ממקורות מתחדשים.

מוכרחים לקחת בחשבון זיהום ברמת הייצור ובעת הטעינה

אין עוררין על כך שמכונית חשמלית אינה מזהמת כמעט בכלל בעת השימוש בה בעוד שמכונית בעלת מנוע בעירה פנימית תורמת להצטברות גזי חממה באטמוספירה, הצטברות האחראית לאפקט החממה ולהתחממות הגלובלית שהיא הבעיה העיקרית עמה אנו מתמודדים בהקשר של שמירה על איכות הסביבה. אולם, כאשר אנו טוענים את סוללת הרכב החשמלי מוכרחים לשאול את עצמנו מהיכן מגיע החשמל? אם אותו חשמל מיוצר בתהליכים מזהמים, תוך שריפת פחם בתחנת הכוח למשל, יוצא שנסיעה ברכב חשמלי היא בכל זאת מזהמת אלא שהזיהום אינו נפלט מאגזוז הרכב עצמו אלא מארובת תחנת הכוח. זיהום נוסף שיש לקחת בחשבון כשבוחנים את התדמית הירוקה שיש למכוניות חשמליות הוא זה שמקורו בתהליכי ייצור הרכב. אם ייצור רכב חשמלי הוא מזהם יותר מייצור רכב קונבנציונלי פירוש הדבר שיש להשתמש ברכב החשמלי במשך מספר שנים עד שהוא בכלל מצדיק את עצמו כאלטרנטיבה מזהמת פחות. כאמור, לפי המחקר של חברת וולוו נדרשות תשע שנים של שימוש ברכב חשמלי עד שהוא מפצה על רמת הזיהום הכרוכה בייצורו.

וולוו, ממובילות מהפיכת הרכבים החשמליים, מפרסמת נתונים קשים על תהליך הייצור של רכבים חשמליים

חברת וולוו היא אחת מיצרניות הרכב המובילות את מהפיכת המעבר לרכבים חשמליים והיא הכריזה על כוונתה להיגמל לחלוטין מנפט עוד בעשור הנוכחי. לפי המחקר שפרסמה וולוו היקף פליטת המזהמים בעת ייצור רכב חשמלי גבוה ב – 70% מהיקף פליטת המזהמים בעת ייצור רכב בעל מידות זהות המצויד במנוע בעירה פנימית, כל זאת עקב זיהום הקשור בהפקת החומרים הנחוצים לייצור הסוללה ותהליכי ייצור של הסוללה עצמה. הדוח שפרסמה וולוו הוא חשוב כדי שתתקבל תמונה נכונה יותר אודות היחס, מבחינת זיהום, בין מכוניות חשמליות וכאלה בעלות מנועי בעירה פנימית.

זהב OUT – תשתיות ואוויר נקי IN

בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה מסקרנת: לאחר השקעה מסיבית בתחום הזהב, משקיעים רבים מחליטים להשקיע דווקא בתחום התשתיות ופיתוח של טכנולוגיות לצורך הפחתה בזיהום האוויר, מתוך מחשבה כי דווקא התחום הזה יוביל למינוף ההשקעה. האם הם צודקים? ובכן, סיכוי גבוה שכן. שיא של כל הזמנים במחירי הזהב למרות ששנת 2020 הייתה שנה כלכלית קשה מאוד, […]

הטכנולוגיה הישראלית לבני הגיל השלישי

Uniper Care היא חברת סטארט-אפ ישראלית שהחלה את דרכה בשנת 2016, כאשר רמי קירשנבאום (המשמש, נכון ליולי 2021, כמנכ”ל) ומאיר שרייבר (סמנכ”ל תפעול) חברו יחד לפיתוח אפליקציה שתתמוך במעין רשת חברתית המרכזת, מנגישה ורותמת כלים טכנולוגים לטובת אוכלוסיית בני הגיל השלישי. הסיסמא המרכזית המופיעה בעמוד הבית של אתר החברה בגרסה האנגלית, שהרי מלכתחילה לאיש לא […]

כלב ברבע מיליון שקל: ידידו הטוב של האדם בעידן הטכנולוגי

במשך שנים רבות, כלבים ובני האדם היו קרובים זה לזה, סיבה שהקנתה לכלבים את הכינוי “ידידו הטוב של האדם”. כיום, בעולם קיימים מאות גזעי כלבים, אבל עבור יחידות צבאיות, ומשטרה יש מספר גזעים מסוימים שיכולים למלא את התפקיד כמו למשל, רועה גרמני, מלינואה, דוברמן, רוטווילר, לברדור ועוד. בשנים האחרונות הטכנולוגיה החלה לעשות צעדים גם בתחום […]