מזה זמן רב שאנו נחשפים למחקרים מדעיים המתריעים מפני שינויי אקלים ואסונות טבע כתוצאה בלתי נמנעת של המשך שימוש בדלקים מוצקים. דעת הקהל הניעה ממשלות לחתום על אמנות להפחתת פליטת גזי חממה והשקעה במעבר למקורות אנרגיה מתחדשת (המכונה גם “אנרגיה ירוקה”).
ההיענות תחילה הייתה בעיקר בקרב המדינות המפותחות אולם בעת האחרונה גם מדינות עולם שלישי מצטרפות למהפכה. ישנם מי שטוענים שהמהלכים אינם מתרחשים בקצב הרצוי, אחרים דווקא מביעים שביעות רצון וצופים עתיד בו כמעט כל האנרגיה אותה אנו צורכים תיוצר מאור השמש, רוח, בתחנות כוח הידראוליות, באמצעות חום מבטן האדמה (אנרגיה גיאותרמית), מדלקים ירוקים המיוצרים מצמחים ועוד.
המגמה ברורה וראויה לכל הדעות, על רקע ההתחייבויות שמדינות רבות נוטלות על עצמן והיקפן העצום של ההשקעות בתחום האנרגיה המתחדשת, מעניין לנסות לחזות את מצב משק האנרגיה הגלובלי בתחילת העשור השלישי של המילניום החדש.

כ-3.5 טריליון דולר יושקעו בפיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת בעשור הקרוב

בהנחה שהדברים ימשיכו להתפתח בקצב לו אנו עדים בשנים האחרונות יש להניח שבמהלך עשר השנים הקרובות סך ההשקעות בתחום האנרגיה המתחדשת יעלה על 3.5 טריליון דולרים.
מקורות האנרגיה בהם יושקעו סכומים גדולים במיוחד (כ-2.7 טריליון דולרים) הם רוח (טורבינות רוח, ביבשה ובים) וייצור אנרגיה סולארית (מן השמש). הפקת חשמל מאנרגיה סולרית נעשית בשתי דרכים, באמצעות מערכות חשמל סולריות להן פנלים של תאים פוטו-וולטאים המייצרים חשמל מאור השמש ובתחנות כוח סולאריות להן מראות המרכזות קרני שמש לצבירת אנרגיית חום וייצור קיטור להנעת טורבינות של גנראטורים המפיקים חשמל.
ההערכה היא שבזכות השקעה מאסיבית זו עד שנת 2030 למעלה מ-54% מן האנרגיה שהאנושות צורכת תופק ממקורות מתחדשים, שכ-40% תופק מן השמש ומרוח.

המדינות המפותחות מתוות את הדרך

דו”ח של חברת המחקר והייעוץ המובילה Frost & Sullivan שפורסם בסוף שנת 2020 חוזה שעשר השנים הקרובות תהיינה מכריעות בתחום האנרגיה המתחדשת ושוק זה עתיד להתפתח בקצב חסר תקדים. הערכות אלה מבוססות על כך שבמדינות רבות השפעה הפזורות בכל רחבי הגלובוס (בצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה, המזרח התיכון, סין והודו) ניכר צמצום ניכר של שימוש בדלקים מוצקים (במיוחד בפחם) ומעבר לאנרגיה מתחדשת. מדינות מתפתחות מושפעות מן התרחש סביבן, חברות בתחום האנרגיה הירוקה מזהות הזדמנויות ויוזמות פרויקטים של הפקת אנרגיה ירוקה גם במדינות עולם שלישי. פרויקטים כאלה זוכים לתמיכה מצד ממשלות מקומיות וגופים בינלאומיים (דוגמת האו”ם). דוגמא טובה לפרויקט כזה היא TuNur project בטוניסיה, להקמת שדות פנלים סולאריים המהווים יחד תחנת כוח סולארית בעלת הספק של 4 ג’יגה וואט (4,000 מגה וואט).  תחנת הכוח בחדרה, לשם השוואה, מפיקה כ-3,000 מגה וואט. פרוייקט ענק נוסף הוא הקמת תחנת הכוח ההידרואלקטרית בקונגו אשר עתידה להפיק לא פחות מ-40,000 מגה וואט.

אנרגיה מתחדשת תהיה זולה יותר

הרצון הטוב של ממשלות וארגונים התומכים בשינוי הדפוסים ההרסניים של משק האנרגיה הגלובלי הוא טוב ויפה אולם בסופו של דבר כוחות השוק הם אלו שיספקו את הדלק להאיץ את המעבר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשת. אנרגיה ירוקה הולכת והופכת לאלטרנטיבה זולה לאנרגיה המופקת בתחנות כוח המונעות בדלקים מוצקים. נכון לתחילת שנות העשרים תחנות כוח קונבנציונאליות עדיין מצליחות לעמוד בתחרות בזכות השקעה מאסיבית בדיגיטליזציה וייעול תהליכי הייצור. ההערכה היא שאנו קרובים לנקודה בה החדשנות הטכנולוגית בפרויקטים של ייצור אנרגיה ירוקה לא תאפשר עוד לתחנות הכוח הקונבנציונאליות להמשיך למכור חשמל במחיר תחרותי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.