באפריל השנה עבר שוק הקריפטו את את השווי האגדי של שני טריליון דולרים. הנתון המדהים הזה מצטרף לנתוני העלייה המטאורית בשווי השוק של מטבעות הקריפטו: באוקטובר 2020 “רק” כ – 300 מיליארדי דולרים, עד מחצית 2017 שווי השוק לא הגיע ל – 100 מיליארד דולרים.

בחודשים האחרונים, אנחנו רואים יותר ויותר גופים מוסדיים שמעוניינים להצטרף לחגיגה, אחרי הכל, קשה להניח לכאלה כמויות של כסף להתנהל בשוק נפרד לחלוטין, מבלי לקחת חלק בחגיגה. כך, בתי השקעות מסביב לעולם, פייפאל, חברת האשראי מאסטרקארד ועוד גופים רבים וגדולים מאפשרים להשקיע בקריפטו ומקבלים תשלומים באמצעות מטבעות דיגיטליים, בעיקר ביטקוין ואתריום, שני המטבעות הגדולים.

הבעיה: כסף “אמיתי” שלא משולמים כנגדו מיסים

כבר לפני מעל שנה הכריזה ממשלת ישראל על צעדים למניעת השימוש במזומן. על פניו, זה ניראה מורכב מפני שהתשלום באמצעים דיגיטליים (אפילו כמו כרטיס אשראי) מרחיק את משקי האב מתחושת ה”בזבוז” ומגדיל את ההוצאות – אולם בעוד בתשלומים בהמחאות ובאשראי (מה שנקרא “כסף בנקאי”) אין מנוס מתשלומי מסים בשיעור מינימאלי של 17% (מע”מ) עבור כל הוצאה – בתשלום במזומן קל להעלים את חלקו של הממשל בכל עסקה. הניסיון של הממשלה להפחית את השימוש במזומנים לא צלח עד כה, על אף ההגבלות בגובה עסקאות במזומן והגבלות נוספות. הפתרון אולי מגיע מאפיק קצת מפתיע: המעבר לכסף דיגיטלי.

CBDC – מושג חדש שהולך לתפוס תאוצה

בארה”ב, בסין, במדינות שונות באירופה וגם בישראל, בוחנות הממשלות את האפשרות לפתח כסף דיגיטלי. קוראים לזה CDBC – Central Bank Digital Currency, מטבע דיגיטלי של הבנק. בתחילת מאי הודיעה ממשלת ארה”ב כי היא בודקת חמש אלטרנטיבות בתכניות שונות לפיתוח של דולר דיגיטלי – והנה, גם בישראל, לא הרבה זמן מאחור (11.5.21), פרסמה גם וועדת ההיגוי של בנק ישראל תכנית מפורטת להנפקה של שקל דיגיטלי, שייחשב “כסף בנקאי” (בניגוד לכסף מזומן שהוא לא כסף בנקאי) ויעמוד בשער חליפין של 1:1 אל מול שקל ה”פיאט”, השקל שמגיע במטבע מתכת קשה.

היתרונות והחסרונות של הכסף הדיגיטלי

בעבר, הכספים המוחזקים על ידי הבנק המרכזי, שהיו ברובם במטבעות מזומן, נדרשו לרזרבות ביחסים שנקבעו על ידי הבנק ושמטרתן היתה להבטיח שהכספים המשמשים את המשק מתאימים בשיעורים שלהם לכמות המזומן והרכוש שיש למדינה.

ניראה, שהכסף הדיגיטלי לוקח אותנו צעד אחד פנימה אל תוך עולם של כספים שהם רק שורות בחשבון הבנק, עם פחות ופחות קשר ישיר לכמות המזומנים והרכוש המצויים במרתפי הבנק המרכזי של המדינה.

מיזמי הכסף הדיגיטלי, גם בארה”ב וגם בישראל, יפעלו מעל פלטפורמה מאובטחת שאת ההשראה שלה היא שואבת מתוך הבלוקצ’יין, עליו מתבסס מערך האבטחה של מרבית המטבעות הקריפטוגרפים כיום. לא ברור עדיין באיזו פלטפורמה ייעשה שימוש, למשל מפני שפלטפורמת הבלוקצ’יין היא מוגבלת בהיקפי המסחר שלה ולעיתים גם איטית במהלך ביצוע העסקאות – שני כשלים שמטבע דיגיטלי מסוג CBDC יתקשה להתמודד איתם.

על אף המורכבות הניכרת במעבר לשימוש בכסף דיגיטלי, ברור שיש גם יתרונות למעבר לכסף דיגיטלי כאלטרנטיבה נפוצה לביצוע תשלומים. הנה כמה מהם:

• הכסף הדיגיטלי משדר חדשנות. מדינה שתעבור לשימוש בכסף דיגיטלי, תיתפס כמדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית. מדינות רבות משתתפות ב”מירוץ” הזה ומעוניינות לשמור על תדמית מתקדמת טכנולוגית.
• הגופים הפיננסיים המרכזיים של המדינות מעוניינים להיכנס לשוק המטבעות הדיגיטליים שניראה שוקק. ברור שישנה נכונות מצד שיעור נרחב של לקוחות, לעבור לשימוש בכסף דיגיטלי, כמו גם אמון במערכות המנהלות אותו. ביחד עם זאת, חשוב לזכור שאחד המנועים החזקים של שוק הקריפטו הוא היעדר אותו גוף שמנהל את יציבות המטבעות וגוזר עמלות בגין כל פעולה, מה שכמובן יתנהל בצורה שונה לגמרי במטבעות מסוג CBDS
• נוחות התשלום – מטבע דיגיטלי יקדם את האפשרויות לתשלום,כמעט במזומן (בהפחתה מיידית מחשבון העו”ש, בדומה לכרטיסי דביט), מעל פלטפורמות מתקדמות לביצוע תשלומים, כמו למשל ארנקים דיגיטלים בסמארטפון. המהלך תומך בהלך הרוח של השוק בחודשים האחרונים: ארנקים דיגיטליים, מעבר לתשלום דרך הסמארטפון, תשלום בזיהוי פנים, וכדומה.
• הוזלת עמלות: יש המדברים על הוזלה של ניהול התשלומים והעמלות בגין כל פעולה, כמובן שנושא זה נמצא תחת אחריותו של כל גוף בנקאי מרכזי במדינות השונות.
• אפשרויות חוצות גבולות לתשלומים: ניראה כי בשימוש בכספים דיגיטליים קל ומהיר לבצע המרות כספים ולבצע תשלומים גם בין מדינות, ברכישת מוצרים מעבר לים או בייבוא

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.