כולם מדברים על אינפלציה, תהליך מתמשך של עליית מחירים שישחק את ערך הכספים ששוכבים בעו”ש (או בפק”מים). הדפסת כספים בשיעורים חסרי תקדים במהלך תקופת הקורונה, כמו גם גירעונות מדיניים בשיעורים שלא ראינו כמותם מאז תחילת המאה הקודמת, הביאה למצב של תנודתיות בלתי צפויה בשווקים הכלכליים השונים, כולל שווקי הצריכה וההשקעות, וחוסר יציבות בכל היבט, בארגונים, אצל היצרנים והסתכלות יותר מאקרו כלכלית במדינות ובעולם. במרץ השנה (2021) רשם מדד המחירים לצרכן בישראל עלייה של כ – 0.6%, מה שאומר שהמחירים במשק מתחילים להתייקר – אולם הם אינם מגלמים, כפי הנראה, את ההתייקרות שניראה שהיא בלתי פוסקת במחירי הסחורות השנה.

העלייה המטאורית במחירי הסחורות מאז תחילת שנת 2021 תתגלגל כפי הנראה, בסופו של דבר, לכיסם של הצרכנים, ויכול להיות שהיא תהיה קטר עבור רכבת האינפלציה שאת שאגת המנועים שלה כבר אפשר לשמוע מרחוק. מה קורה עם מחירי הסחורות, למה זה קורה, ואיך זה ישפיע על הכיס שלנו?

מחירי הסחורות – עלייה מטאורית בשנה האחרונה

כנראה שהסחורה הבולטת ביותר בשינוי המחיר שעברה בשנה האחרונה היא הנפט. הסחורה הכי לא מוערכת, שכמעט ניראה כאילו חלף זמנה שמחירי המניות של חברות הקלינטק התחילו לעלות – הפתיעה כשעלתה במחירה ממחיר שפל של כ – 15 דולרים במחצית אפריל של 2020, בעלייה כמעט מתמדת למחיר של מעל 66 דולרים בתחילת מאי 2021, מה שאומר שמחירי הנפט הוכפלו פי יותר מארבעה במהלך השנה החולפת.

אבל הנפט הוא לא הסחורה היחידה שהתייקרה באופן יוצא דופן. עוד סחורות שהתייקרו הן הנחושת )ממחיר של כ – 2.5 דולרים בסוף מאי שנה שעברה, למחיר של 4.5 דולרים ב – 3 למאי השנה); האלומיניום (שהתייקר במהלך השנה החולפת בכ – 44%); קנולה התייקרה מתחילת השנה בכ – 48%; עץ מעובד התייקר מתחילת השנה בכמעט 85%; תירס התייקר מתחילת השנה בכ – 53%; ליתיום התייקר במתחילת השנה בכ – 93%; פלדה התייקרה ב – 27% מתחילת השנה; ויש עוד.

למה, בעצם, זה קורה?

רבים מתייחסים להאמרה הבלתי נגמרת במחירי הסחורות כאל הסימנים הראשונים של הסחרור האינפלציוני שההנחה היא שסביר שנראה מסביב לעולם כתוצאה מסיום תקופת הקורונה. אבל ביחד עם זה, יש עוד סיבות לעלייה במחירי הסחורות בכאלה שיעורים, והנה שתי סיבות בולטות:

הראשונה היא השינויים שחלו במהלך השנה האחרונה באפשרויות ההובלה. עם סגירה של גבולות, הפחתה למינימום במספר הטיסות העולמי ופחות תחבורה ציבורית באופן כללי – כל עניין השינוע הפך מורכב ויקר. ייתכן שמחירי חומרי הגלם והסחורות מגלמים גם את ההתייקרות בעבר ובהווה של השינוי שלהן.

השנייה היא השינויים בכוח האדם. ארגונים גדולים רבים מסביב לעולם מדווחים על קושי בהעסקת כוח אדם לא מקצועי. מי שמחפשים עבודות זמניות, בדרך כלל בשכר נמוך, העדיפו השנה לשבת בבית ולאסוף את מענקי האבטלה והחל”ת שהוצעו מטעם הממשלות השונות, ולעבוד פחות. כך יוצא, שמשבר כוח אדם לא מקצועי פוקד את התעשיות היותר יצרניות, עם מחסור בידיים עובדות שמוביל לשכר גבוה יותר ולמחירים גבוהים יותר לסחורות.

אנחנו עוד לא רואים את סוף גל העליות במחירי הסחורות

על פניו, ניראה שככל שהכלכלות בעולם מתאוששות, כך מחירי הסחורות ימשיכו להאמיר. ככך שהשווקים נפתחים למסחר, העליות במחירי המוצרים יכולות להתגלגל על הצרכנים הסופיים וכך מתאפשרת עלייה נוספת במחירים, שאנחנו ממש רק מתחילים לראות כעת את השפעתם על המחיר הסופי של מוצרים שונים.

בישראל, יש לומר, מחירי מוצרים רבים מורכבים משיעורים גדולים ממה שנוח להזכיר של מיסים. על כן, דווקא כאן, העליות במחירים בעקבות עליית מחירי חומרי הגלם, צפויות להיות מתונות ביחס לעליות המחירים שבוודאי ניראה בקרוב בשווקים של מדינות אחרות.

[elementor-template id=”236″]

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.