אינפלציה היא תהליך בריא של עליות מחירים איטיות ויציבות, שבאופן אופטימאלי מלווה גם בעליות שכר כך שהוא מבטא התרחבות בריאה של המשק ולא שחיקה ריאלית של הכסף (כשהמשכורת שלכם מספיקה לפחות רכישות). היעד הנורמאלי של אינפלציה “בריאה” עומד על כ – 2%, וזה גם היעד שבנק ישראל רואה מולו, והוא בהחלט נוקט במדיניות מתאימה לעידוד האינפלציה.

אבל תכניות לחוד, ומציאות לחוד. הלכה למעשה, במהלך שנת 2020 האינפלציה בישראל הייתה שלילית, והפעם האחרונה בה האינפלציה בישראל עמדה על קצת יותר מ 2%, הייתה ב – 2011.
שנת הקורונה כיווצה את הכלכלה הישראלית. יותר מ – 750,000 שכירים איבדו את עבודתם או יצאו לחל”ת ומעל 75,000 עסקים נסגרו. עכשיו, כשמבצע החיסונים בישראל גורם אפילו לאירופה, לפזול לכיוון שלנו באהדה, והבידודים שמסתיימים, אנחנו מקווים, ממש עכשיו, שולחים מיליוני אזרחים רעבים לבילויים אל השוק – האם ניראה התייקרות, שתהפוך עם הזמן לאינפלציה? יצאנו לבדוק, וחזרנו עם תשובות.

עליות מחירים בפתח

מבצע החיסונים בישראל כנראה עזר, אם לא הביא בעצמו, את האור לקצה המנהרה שבה מצאנו את עצמנו פחות או יותר מאז מרץ 2020. הסגרים והבידודים הסתיימו, מספר החולים והחולים קשה צונח, ולא רק זאת, אלא שהמצב בישראל משדר אופטימיות לכל העולם, כאשר ישראל נמצאת בראש הטבלה של המדינות בעלות שיעורי ההתחסנות הגבוהים בעולם.
בזהירות, אנחנו יוצאים מהבתים – רעבים להרפתקאות, לקניות, לחזרה לחיים, וזה כנראה הכוח המרכזי שיביא לעליית מחירים בתקופה הקרובה. חזרת הלקוחות לשווקים, העלייה בביקושים ובקניות הם אלה שיביאו לקפיצה מעלה במחירי מוצרים רבים.

הכספים שמסתובבים בשוק

עוד כוח שעשוי להשפיע על מה שמכנים אותו “עליית הראש” של השווקים הוא כמויות הכספים שפוזרו על ידי הממשלות על מנת להתניע את התהליכים הטבעיים של השווקים לעליות מחירים ואינפלציה בריאה. בישראל ראינו את זה עם המענקים שסופקו על בסיס כמעט קבוע למשקי הבית, לעסקים עצמאיים ולשכירים שיצאו לחל”ת או אף איבדו את עבודתם. בארה”ב, התכנית השאפתנית של ביידן להתנעת המשק, בעלות של לא פחות מ – 1.9 טריליוני דולרים (ועוד מכנים אותה “הפעימה הראשונה), גם היא תפקידה “לרפד” את ארנקי משקי הבית הפרטיים ולאפשר להם יותר כוח קנייה, כדי להתחיל באופן מכאני העלאה בביקושים, שתביא לעליית מחירים שאם היא תימשך די זמן, אפשר יהיה לקרוא לה אינפלציה.

העניין עם אותם מענקים ותמריצים הוא שבשל חוסר האיזון שנוצר מתוך המדיניות ההתערבותית, קשה לאמוד מה תהיה השפעת אותה התערבות על המצב במשק: אחרי הכל, גם ישראל וגם ארה”ב בחוב מדיני גבוה, שנובע במידה רבה מההתמודדות עם שנת הקורונה והעלויות הגבוהות שבצידה. התאוששות משקי הבית, תשלום חובות וחזרה לרמות גבוהות של ביקושים תסייע למשק להתאושש, תגדיל את תשלומי המיסים ותפעל לאיזון פיננסי מחודש, וזו תקוותם של קובעי המדיניות.

הציפיות לאינפלציה בישראל

בישראל צפוי ממש בחודשים אלה גל של התייקרות מחירים, אולם התייקרויות מחירים נקודתיות, אולי אפילו תיקון מחירים לאחר תקופת שפל ארוכה, הן לא אינפלציה (שהיא תהליך מתמשך של עליית מחירים). התחזיות מדברות על אינפלציה אפסית בשנתיים הקרובות, עד שנת 2023, ואנחנו יכולים ללמוד מכך כי עליית המחירים מבטאת רק גל נקודתי של שמחה וחופש, ולא הלך רוח שייקח אותנו לתהליך מאוזן שבו ערכו הריאלי של הכסף נשחק בקצב בריא.
בפברואר פרסם בנק ישראל את תחזית הציפיות לאינפלציה במשק הישראלי, כמידי חודש. התחזית לפברואר עמדה על 1.1%, כאשר בסוף דצמבר, התחזיות שפורסמו לאינפלציה היו שליליות.

אם כן, על אף שהנתונים קיימים לתהליך של אינפלציה, התייקרויות על פני זמן והתאוששות של המשק הישראלי (כמו גם משקים נוספים במדינות בעולם), התחזיות מדברות על עליית מחירים נקודתית ושיעורי אינפלציה אפסיים במהלך השנים 2022-2023. זה עשוי להיות זמן טוב להשקיע במוצרים צמודי מדד, לפחות לטווח הזמן הקרוב, וכרגיל בשנה וחצי האחרונות, מומלץ לשמור את היד על הדופק בניהול תיק ההשקעות בכל עת.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.