בשנה של משבר כלכלי עמוק, של שינויים חברתיים מרחיקי לכת ושל שינויים מקצה לקצה בהרגלי הצריכה – מספר כלכלות עומדות, בולטות מעל כולן, ברורות ובוהקות באור הניצחון על מורכבות וקשיי התקופה. הגוש הנורדי של צפון אירופה, הכולל את המדינות נורבגיה, שוודיה ודנמרק.
כשאנחנו בוחנים את הכלכלות בשלושת המדינות הללו בשנה האחרונה, אנחנו יכולים לראות שעל אף שורה לא מבוטלת של בחירות כושלות (כמו “המודל השבדי” שכלל הימנעות מסגר, מודל שכבר הוצהר עליו גם בתוך שבדיה וגם מחוץ לה שהוא לא צלח; או חיסול החורפנים הגדול מתוך פחד למוטציה של הקורונה בדנמרק) בניסיון להתמודד עם המגיפה המפתיעה – הכלכלות של מדינות סקנדינביה מובילות, ופרט לניעור קל של האבק מהכתף, בימים אלה כשאנחנו כבר כמעט יכולים להגיד שאנחנו רואים את האור בקצה המנהרה – בגוש הצפוני באירופה הכלכלות יוצאות בלא פגע.

הפגיעה בתוצר ב – 2020

מדינות שבהן הכלכלה נעצרה, שיעורי האבטלה עלו ומוצרי ההשקעה בשווקי ההון המקומיים איבדו מערכם – הראו את כל אלה בפגיעה בתוצר ביחס לתוצר של 2019. בריטניה, שהציגה נתונים לא מחמיאים במיוחד על השפעת הקורונה על התוצר שלה (לצד הברקזיט שגם איתו הייתה צריכה להתמודד השנה), הציגה ירידה של כמעט 12% בתוצר. בישראל ראינו ירידה של כ – 5% בתוצר על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ומה בארצות סקנדינביה? בדנמרק ראינו כ – 3.5% ירידה בתוצר, בנורבגיה ובשוודיה קרוב יותר ל – 3% ירידה בתוצר – ממש לא יותר מאשר מכה קלה בכנף.

קיימות וקהילתיות הן שתי מילות המפתח

מה הופך את הכלכלות בגוש הנורדי מוצלחות כל כך? מספר מאפיינים בולטים בהתנהלות הכלכלית של מדינות הגוש שמיד נרחיב בנוגע אליהם, אפשרו את ההתנהלות מעוררת הקנאה הזו לאורך אחת השנים המורכבות בהיסטוריה. אולם בסופו של יום, ככל הנראה מה שהפך את התקופה פחות הרסנית בגוש הן הקיימות והקהילתיות האופייניים למדינה, על הנהגתה ואזרחיה.

ראשית נציין את הקיימות (Self Sustainability) בגוש הנורדי. בעוד מדינות גוש האירו והמערב לומדות “לסמוך על עצמן”, להעדיף ייצור פנימי על ייבוא ולייצר מערכת פנימית שמניעה את עצמה – בגוש הנורדי הבינו את זה כבר מזמן, והמשק פועל במגוון של ענפים עם פחות תלות בייבוא (פיזור השקעות ופיזור סיכונים)
המעבר המהיר לכלים דיגיטליים ומתקדמים מאפשר לשוק הנורדי לייצר ביעילות כמות גדולה של חומרי גלם באיכות גבוהה. חשוב לציין כי בניגוד לשווקים מסורתיים יותר, למשל בגוש האירו, בגוש הנורדי אנחנו רואים התאמה מהירה לשינויים והתקדמות מהירה של המשק לכלים יעילים יותר.
גם את הקהילתיות במדינות האלה חשוב להזכיר. המודל השוודי נכשל, כשהניסיון היה להימנע מכפייה על הציבור. ביחד עם זאת, חשוב לציין כי היענות הציבור להנחיות הקורונה היו גבוהות וטובות כל כך, שבמידה רבה לא היה דרוש סגר או חוק על מנת להביא לשיתוף פעולה, למשל בשמירה על מרחק, בניקוי ידיים או בעטיית מסיכות במרחבים ציבוריים. גם בתקופות בהן הממשלה העלתה את המסים על מנת לכסות על הכנסות פחותות – אזרחי המדינה שיתפו פעולה ללא מורת רוח. חשוב גם לציין, כי חלק ניכור מהכנסות המדינה מוקצות לשיפור איכות החיים: בחינוך, בבריאות ובתשתיות, כך שאותו מודל של התחשבות פועל באופן הדדי בין הממשל ואזרחי המדינות.

מה כדאי ללמוד מהכלכלה הנורדית על עמידות כלכלית בעיתות משבר?

והנה לפניכם, בקצרה, הנקודות המעשיות שכדאי לגלגל בראש, הן בניהול מדינה והן בניהול עסק, אלה שאולי ניתן לומר עליהן שהן סייעו, אם לא גרמו באופן בלעדי, לאותה עמידות של הכלכלות הנורדיות:

• הוצאה גבוהה על רווחה וקהילה – בעוד בארה”ב ממוצע ההוצאה ביחס לתמ”ג המדינה עומד על פחות מ – 20%, בפינלנד למשל מוציאים כ – 30% מהתמ”ג על רווחה וקהילה, בדנמרק שוודיה ונורבגיה השיעורים דומים. הוצאות על רווחה כוללות סיוע לקהילות במצוקה, חופשות לידה ארוכות ודמי לידה נדיבים, ימי חופשה ארוכים בתשלום, דמי אבטלה ופיצויים גבוהים ועוד.
• השקעה בכלים חדשניים במשק – ההטמעה של כלים דיגיטליים חדשניים בשווקים הנורדיים הוכיחה את עצמה בשנת המשבר העולמי, עם אוכלוסייה שכבר מכירה כלים דיגיטליים והובלה בתחומים כמו חדשנות טכנולוגית, הטמעת טכנולוגיות מהירה, שירותים ציבוריים במרחב הווירטואלי, ועוד
• לא “קופצים מעל הפופיק” – לצד קרנות עושר שמנות במיוחד, המדינות הנורדיות לא לוקחות על עצמן חובות לאומיים גדולים (ביחס לאלה שלנו, של גוש האירו או של ארה”ב). היכולת לצמצם את רמת המחיה פחות או יותר לתוצר, מאפשרת שימוש בהגדלת החוב בעיתות משבר, מבלי שהמדינה תצלול לחובות עתק (כמו שאנחנו רואים עכשיו בריטניה למשל).

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.