נגיף הקורונה אולי טרף את הקלפים, ואמנם זה קרה בכל העולם, זה נמשך כבר כשנה ואנחנו עוד לא רואים את הסוף באופק – אבל על אף שאין להשוות בין מימדי התגובה כעת לאלה שכבר ראינו בעבר, זו בפירוש לא הפעם הראשונה שבה העולם מתמודד עם משבר על רקע בריאותי. בכל פעם לאחר מגיפה או משבר בריאותי, ראינו צניחה בכל מדדי השוק – ואז שגשוג שהביא איתו תשואות מעל ומעבר ההפסדים לאורך המשבר. והפעם?

הפעם, משבר הקורונה הביא לצלילה מטה של הרוב המכריע של מוצרי ההשקעה – ברבעון הראשון של שנת 2020. לאחר מכן, על אף שההתמודדות עם המשבר עדיין לא מאחורינו – מרבית המדדים ומוצרי ההשקעה הראו סימני התאוששות. כנראה שהקפיצה למעלה עוד לפנינו – מה יביא איתו את הצמיחה, איפה כדאי להשקיע ומה יקרה בעולם הפיננסים, ביום שאחרי? 

השקעה בתשתיות

בסוף נובמבר 2020 פרסם בנק ישראל סקירה פיסקאלית לקראת שנת 2021, ובה העריך כי על המשק בישראל להשקיע בתשתיות ובהון אנושי על מנת למקסם את פוטנציאל הצמיחה שתביא איתה השנה החדשה. היעדר תקציב, ניהול לא יציב של המדינה ובחירות בכל תקופה קצרה , ובמיוחד החוסר הבולט במתווה למימון ההוצאות הגבוהות בזמן קורונה ומימון הגירעון כשהמשבר יסתיים – כל אלה יפחיתו מפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי ויקשו על הממשלה בגיוס כספים למימון הגירעונות התופחים. השקעה בתשתיות תאפשר העסקה של מאות אלפי מובטלים, הגדלת הכנסות המדינה בטווח הארוך, והתאוששות מהירה של המשק. ההשקעה יכולה להיות בתשתיות תחבורה, השקעה בתשתיות לייצור יותר אנרגיה ממקורות מתחדשים, מערכות לניהול מי שתייה ומי קולחין, ועוד.

רבים יאמרו שכאן תימדד יכולתה של ישראל למשוך את עצמה החוצה, ביעילות ובמהירות, מהמשבר הכלכלי שהוא חלק קשה, מורכב ובלתי נפרד של משבר הקורונה – ברמת המיקרו וברמת המאקרו. משקיעים פרטיים יכולים לבחור גם הם להשקיע בתשתיות. במהלך הרבעון הראשון של 2020 גייסו קרנות תשתיות מעל 10 מיליארדי שקלים. גופים מוסדיים כמו קרנות של בתי השקעות השקיעו בתחום זה בשל היציבות שלו וחשיבותו בתקופה כזו. קרנות תשתיות, מדדי תשתיות (כמו מדד תל אביב תשתיות אנרגיה, המתמקד בתשתיות מסוג זה בלבד) ואחרים, הם מוצרי השקעה אטרקטיביים בתקופה של יציאה ממשבר לפריחה.

אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות

לצד ההשקעה בתשתיות נמצא עוד שינוי משמעותי שעובר השוק העולמי בתחום האנרגיה והוא המעבר לאנרגיה ירוקה. יצירת אנרגיה מהשמש, מהרוח, ממקורות גיאותרמיים, אגירת האנרגיה ויצירת כלים שמשתמשים באנרגיה כזו (כמו רכבים ורכבות חשמליים) – הם תחום חם בשנים האחרונות, והשנה אפילו בישראל הקימו מדד חדש, הוא מדד הקלינטק, המאפשר השקעה בחברות אנרגיה מתחדשת באופן סולידי ומאורגן. ישראל נחשבת אמנם למעצמה בתחום הקלינטק והאנרגיה המתחדשת – אולם ניתן לראות גם בשוק הבין לאומי דוגמאות לצמיחה בתחום זה (ואטרקטיביות ההשקעה בתחום). בסין, למשל, עלו מניות הקלינטק במאות אחוזים (יותר מ – 230%) במהלך שנת 2020, והן צפויות לעלות עוד לאור רגולציות שייצור האנרגיה ושינויים מתוכננים במדיניות. גם בארה”ב שפע של הזדמנויות בתחום, רק במאי השנה חגגו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות את הפעם הראשונה בהיסטוריה בה הופקה יותר אנרגיה ממקורות דלי פחמן מאשר מהבערת פחם.

השקעות אלטרנטיביות

בשנת 2021 למדנו על בידוד והתמודדות עם הלא נודע, וגם תיקי ההשקעות שלנו השתנו חדשות לבקרים. אחד השינויים שראינו ברמת המיקרו והמאקרו הוא יותר ביזור והסתמכות על מקורות ישירים – בייצור ובהשקעות. מגזר ההשקעות האלטרנטיביות, שמציע אין ספור אפשרויות להשקעה בכל סקטור, בכל סכום ובתנאים מגוונים ושונים, פרח השנה וצפוי להמשיך ולשגשג לאורך שנת 2021 ובעתיד הרחוק יותר. חשוב לדעת בהשקעות אלטרנטיביות אשר נחשבות למורכבות יותר, ליווי של מתכנן פיננסי עשוי להפוך את התהליכים לפשוטים יותר.  הערבונות והבטוחות הניתנות כנגד ההשקעה ואת תנאי היציאה מההשקעה. דווקא בהשקעות אלטרנטיביות שמחוץ לשוק ניירות הערך ה”מסורתי”, מחכות השקעות אטרקטיביות במיוחד שמביאות ערך רב גם לחברות המנהלות את ההשקעות וגיוסי ההון,וגם למשקיעים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.