בתחילת שנות השישים היה זה יורי גגארין, שהפך האדם הראשון ששהה בחלל. גגארין עשה היסטוריה עם החללית הרוסית “ווסטוק 1”, שיצאה אל החלל והקיפה את כדור הארץ הקפה מלאה אחת. מעל 50 שנים נוהל והתקדם תחום השהות בחלל באופן בלעדי על ידי גורמים ממשלתיים ומדיניים, בעיקר מטעם ארצות הברית וברית המועצות. בעשור האחרון, אנחנו רואים קפיצה מטאורית של שינויים בתחום, עם כניסה של חברות פרטיות לרוב לתחום תעשיית החלל. באפריל השנה (2021), פורסם כי מאות בעלי הון רכשו כרטיסים לטיסות פרטיות אל החלל, בעלויות של מאות אלפי דולרים, מטעם שתי החברות הפרטיות העורכות ביניהן מעין תחרות בנוגע להישגים בתחום “תיירות החלל”, הן וירג’ין גלקטיק של ריצ’רד ברנסון ובלו אוריג’ין של ג’ף בזוס. עוד חברה שחשוב להזכיר ברשימת החברות הפרטיות שנמצאות במירוץ לחלל היא ספייס X של אילון מאסק, שלאחרונה מכר את כל רכושו באירועים מתוקשרים במיוחד, לדבריו, על מנת להתמקד ולהשקיע את כל הונו ומרצו לפיתוח תחום תיירות החלל והתיישבות בני אדם על מאדים.

לצד המירוץ המתוקשר לחלל, בעלי ההון שמצליחים להשיג לעצמם כרטיסי טיסה נחשקים ומבלים דקות מחוץ לאטמוספירה, בגובה של מאות קילומטרים מעל פני האדמה, חשוב לזכור כי תעשיית החלל מייצרת הזדמנויות מפתיעות לקידמה, התפתחות, צמיחה – וגם להשקעות. יצאנו לבדוק מה הביאה עד כה תעשיית החלל לשוק ההון ולתיק ההשקעות הפרטי שלנו, ואיך כדאי לעדכן את תיק ההשקעות לקראת העתיד לבוא.

תעשיית החלל הביאה את הנפקות הספאק לקדמת הבמה

ביולי 2019 הונפקה חברת החלל הפרטים וירג’ין גלאקטיק באמצעות חברת הספאק סושיאל קפיטל הדוסופיה, ששילמה 1.3 מיליארדי דולרים על מנת להחזיק בכ – 49% מכלל מניות החברה. באותה העת, כבר היו לוירג’ין גלקטיק כ – 600 לקוחות ששילמו מקדמה עבור הזכות לטוס לחלל באחת מהטיסות המסחריות הראשונות של החברה, שתוכננו לצאת לפועל ללא תאריך יעד ברור. המחיר המלא לכרטיסים שנרכשו: 250,000 דולרים.

זו היתה בעצם “יריית הפתיחה” לשנתיים של הנפקות ספאק שאיפשרו לחברות הנפקה מהירה ומעקף לשלב הבירוקרטי המעיק של הגשת הדו”חות. עד סוף שנת 2021 היה ניראה כי הנפקות הספאק היוו ערוץ אטרקטיבי במיוחד לכניסה לבורסה, אולם לקראת המחצית השנייה של השנה ראינו קטסטרופות כמו הנפקת הספאק של היפו שחתכה את שווי השוק שלה, כאשר ההנפקה תוכננה לפי שווי שוק לא ריאלי – והמשקיעים התחרטו ומשכו את כספיהם.

פיתוח כלכלת החלל – מיליארדי דולרים בתעשייה צומחת

בשנת 2020, סך ההשקעות וההוצאות על תעשיית החלל נאמדו בכ – 450 מיליארדי דולרים. סכום זה צפוי להכפיל את עצמו ולעמוד על מעל טריליון דולרים עד שנת 2030. כ – 70% מכלל ההשקעות בתחום כלכלת החלל מגיעה מתחום פיתוח הלוויינים. פיתוח לווייני החלל המסחריים מאפשר ריגול תעשייתי, כיסוי נרחב של אפשרויות תקשורת בים ביבשה ובאוויר, מזעור טכנולוגיות, ואחרות.

איך משקיעים בתעשיית החלל?

כאמור, תעשיית החלל מורכבת מגופים בירוקרטיים ומגופים פרטיים כמו ספייס X ובלו אוריג’ין (שאינן באחזקה ציבורית) והחברה וירג’ין גלקטיק (שהמניה שלה דווקא ירדה בשנה האחרונה בכ – 37.4%). מעבר להשקעה במניות של חברות ישירות המציעות תעופה לחלל וחברות עקיפות המפתחות שירותים בכלכלת החלל, כמו פיתוח לוויינים, אביזרים, עזרי תעופה ועוד – ניתן להשקיע בתעשיית החלל דרך קרנות ציבוריות ופרטיות. מניות לדוגמה של חברות בולטות בשנת 2021 בתעשיית החלל יהיו: Maxar Technologies (שהשנה איבדה כמעט 11% משווי המניות שלה), AST ספייס מובייל שהשנה הפסידה כמעט 40% מערכה, או Aerojet Rocketdyne אחזקות שגם היא איבדה במהלך השנה האחרונה כ – 13% ממחיר המניה שלה – ואולי, כל אלה צפויות להציג עליות שערים מפתיעות, עם תחילת שנת 2022.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.