רבים מאתנו כבר בתקופת הילדות חלמו על מקומות רחוקים, על גלקסיות קסומות, לפעמים חשבנו על חיים במאדים, ולפני רק רצינו לראות את אור הירח. מדהים לגלות שפיתוחים שנועדו לשימוש בחלל, משולבים באופן שוטף בתחומים שונים של התעשייה והמחקר מסביב לעולם, כמה באמת אנחנו מבזבזים על רכבי חלל, תקשורת בחלל ואפילו ניקוי החלל מפסולת שהושארה שם אחרי פרויקטים שונים של האנושות, וכמה זה באמת שווה לנו?

החלל משך מאז ומתמיד את תשומת ליבנו, אנו מביטים אל הכוכבים ומנסים להבין את מקומנו בעולם, תוהים אם ישנם עולמות נוספים בהם קיימים חיים תבוניים והאם, לאור המרחקים העצומים המפרידים בין מערכות השמש בתוך גלקסיית שביל החלב, ועוד יותר בין הגלקסיות, נוכל אי פעם ליצור קשר עם מי מהן?

ההשקעה בחקר החלל בכלל ובעריכת מסעות חלל נרחבים בפרט גדלה בד בבד עם התפתחות הטכנולוגיות העומדות לרשותנו. אם בעבר משאבים לפעול בחלל נמצאו רק בידי מעצמות כגון ארה”ב, רוסיה וסין בלבד הרי שכיום גם חברות מסחריות עוסקות בפיתוח יכולות שיגור רכבים מאוישים ולא מאוישים אל יעדים שונים מחוץ לאטמוספירה של כוכב הלכת שלנו.
טיסות בתשלום לחלל, שהייה במלונות במסלול סביב כדור הארץ, יישובי קבע על הירח, על מאדים וביעדים רחוקים עוד יותר, כולם, כיום, מהווים מטרות ברות השגה. גופים כגון סוכנויות חלל ממשלתיות, חברות פרטיות וציבוריות מתחרים אלה באלה במרוץ לכבוש חלק מן השוק המתפתח של תעשיית החלל העולמית.

חקר החלל – הרבה פחות בזבזני מכפי שאנחנו עשויים לחשוב

חקר החלל דורש הקצאת משאבים ומאז ומתמיד היו מי שטענו שישנן מטרות “ארציות” ראויות יותר בהן כדאי להשקיע כספי ציבור והון פרטי. חשוב לציין שלמרות הכותרות וההילה, תעשיית החלל העולמית היא, לעת עתה לפחות, עדיין צנועת ממדים. כך למשל תקציב NASA, סוכנות החלל הגדולה בעולם, עומד על חצי אחוז בלבד מן התקציב הציבורי של ארה”ב. שווי השוק של חברת Space X המפורסמת של איילון מאסק עומד על כ- 74 מיליארד דולרים בעוד ששוויה של חברת טסלה שבבעלותו (NASDAQ: TSLA) עומד על כמעט פי 10 מכך. מיליארדרים נוספים משקיעים בתעשיית החלל וביניהם ג’ף בזוס הבעלים של חברת אמזון, עם חברת בלו אוריג’ין, וריצ’רד ברנסון עם וירג’ין גלקטיק, אולם ניכר היטב שמניעיהם אינם כלכליים גרידא אלא משלבים רצון להגשים חלומות ילדות של טיסה לחלל, וג’ף בזוס היה הראשון לעשות זאת ב – 20 ליולי 2021. מי שסבורים שאין סיבה מוצדקת לפתח כך את תעשיית החלל חשוב ששפבשיזכרו לשקול אל מול היקף ההשקעה, שכאמור אינו גדול כפי שההד התקשורתי עשוי להטעות אותנו לחשוב, את היתרונות שכולנו נהנים מהם ונגזרים ישירות מן המחקר והפיתוח שמבוצע כדי לקדם מטרות מסחריות ומדיניות בחלל. על אלה ניתן למנות דברים כגון GPS, חיזוי מדויק של מזג אוויר, לווייני תקשורת, חומרים מתקדמים, שלל פיתוחים רפואיים ועוד.

פתרונות טכנולוגיים במגוון תעשיות משנה

האתגרים העצומים עמם צריך להתמודד כדי לכבוש יעדים בתעשיית החלל מחייבים פירוט ההתמודדות למגוון תעשיות משנה. כך למשל ישנן חברות המתמחות בתקשורת בין רכבי חלל, תחנות חלל וכדור הארץ ובחלל באופן כללי; חברות המתמחות בשיגור לוויינים למסלול סביב כדור הארץ ואפילו חברות המתמחות בניקוי החלל מפסולת כמו חברת Astroscale Holdings Inc. היפנית שהייתה הראשונה לשגר, במרץ 2021, לוויין מנקה אל החלל. אחת מתעשיות המשנה המעניינות ביותר לתעשיית החלל העולמית היא תעשיית ה –Space Resources או “משאבי חלל”. בשל המרחקים הגדולים והאנרגיה העצומה הנחוצה לשינוע חומרי גלם מכדור הארץ אל נקודות רלוונטיות בחלל, כמו למשל יישוב קבע על המאדים. יש הגיון בפיתוח יכולות לכרות ולהשתמש במשאבים שניתן להפיק בחלל, על הירח למשל, מאסטרואידים, ממרבצים הקיימים במאדים ועוד. בהקשר זה מעניין לציין את פרויקט “ארטמיס” המשותף ל – 12 סוכנויות חלל בעולם הפועלות יחד להשיב אותנו אל הירח והפעם, בניגוד למשימות אפולו של שנות ה – 70, הכוונה היא להקים תשתית קבועה על הירח שתכלול הפקת מגוון חומרי גלם במקום.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.