בסביבות חודש ספטמבר הגיע גם אלינו, לישראל, גל ההתייקרויות בתחום האנרגיה. מכיוון שישראל היא יצרנית גז המשמש בעיקר את תחנות החשמל המקומיות, לא נראה כאן בעתיד הקרוב עלייה דראסטית במחירי החשמל – אולם מחירי הדלק עלו במספר פעימות ובאופן חד, בשל התייקרות הנפט. יש שיאמרו כי מחירי התובלה הגבוהים המשפיעים בין השאר על שוק האנרגיה הופכים את ההשקעה במערכת סולארית לייצור חשמל משתלמת אף יותר: רגע לפני שאתם מחליטים, כדאי לדעת שכ – 56% מכלל הפרויקטים הנבנים בעולם להפקת חשמל סולארי הוקפאו בשל התייקרות של כ – 300% במחירי הפוליסיליקון, סיליקון רב גבישי שהוא הכרחי בתהליך הייצור של פאנלים סולארים.

בתחילת ספטמבר השנה פרסמה רשות הנמלים בישראל סקירה כלכלית שכיסתה באופן נרחב את הכשלים בתובלה הימים בישראל. בסקירה זו הוערך כי הנזקים בשל האטה בתהליכי הקבלה של סחורות דרך הים גורמת לנזקים כלכליים במשק הישראלי בשווי מוערך של כ – 16 מיליוני שקלים ביום. הנזקים יהיו ארוכי טווח, כך לפי אותו הדו”ח: אינפלציה, פגיעה במוניטין, הפחתת הייצור והייבוא, פגיעה בצמיחה בישראל, ועוד ועוד.

לא רק בישראל אפשר לזהות בבירור עלייה דרמאטית של מחירי התובלה הימית. מדד פרייטוס הוא מדד מחירי השינוי העולמי, והוא מדבר על עליות מחירים גבוהות בתחום השילוח הימי: בבדיקת מדד פרייטוס באוגוסט 2021 ביחס לאותו החודש אשתקד, אנחנו מגלים עלייה של מעל 500% בתעריפי ההובלה הימים מהנמלים באסיה לנמלי החוף המערבי של ארה”ב, ועלייה דומה, בשיעורים של כ – 480%, משווקי אסיה לנמלי החוף המזרחי. אחת הסיבות להתייקרויות הדרמאטיות בתחום ההובלה הימית היא הפחתה משמעותית בתובלה תעופתית, בעקבות משבר הקורונה. לצד העלייה בפופולאריות התובלה הימית, אנחנו רואים אפקט “ריבאונד” בביקושים לאחר משבר הקורונה, עם זינוק חד בביקושים למוצרי צריכה שונים – ביקושים ברמה גבוהה כל כך עד שניראה שהתובלה לא מצליחה לעמוד בקצב.

בישראל, דווח לאחרונה על עשרות אוניות תובלה שממתינות במשך ימים רבים להיכנס לנמל, עקב חוסר משמעותי לא רק במקומות עגינה אלא גם בצוותי פריקה ובנהגי תובלה שיסיעו את המוצרים שיפרקו מהאוניות ויזרימו אותם אל השוק. בעולם המצב לא שונה, עם עומסים כבדים בנמלים. המשמעות: מיסים כבדים על עוד ימים בים המושים על היצואנים, ובוודאי יתגלגלו אל הצרכנים בעתיד הלא רחוק, ועיכוב השילוח של מוצרים – מצעצועי ילדים דרך גאדג’טים ואביזרי אלקטרוניקה ועד חומרי גלם לבנייה ותעשייה.

הפוליסיליקון התייקר ב – 300%

אחד מחומרי הגלם המשונעים בין מדינות באמצעות תובלה ימית הוא פוליסיליקון, חומר גלם הכרחי לייצור פאנלים סולאריים. כמו בכל תחום אחר, גם כאן נראה כי התייקרות במחירי השינוע והתובלה של פולי סיליקון מתגלגלת אל הצרכנים, במקרה הזה יצרני הפאנלים הסולאריים. כך, אנחנו רואים האטה בייצור והתייקרות מחירים של מערכות לייצור חשמל סולארי, גם בישראל וגם בעולם כולו. על פי נתונים עולה כי כ – 60% מכלל הפרויקטים לייצור חשמל סולארי “תקועים”, בשל מחסור בפוליסיליקון והתייקרות משמעותית של הפאנלים הסולאריים.
ניראה שגל ההתייקרויות הנובע מכשלי שינוע ועומסים בתובלה הימית הם רק בתחילתם: מכיוון שאין תחזית להקלה על עומסי התובלה הימית, ניראה כי מחירי הפאנלים הסולאריים עוד יתייקרו.

מחירי האנרגיה עולים גם הם

לאחרונה הוציאה ממשלת סין הודעה שעולה ממנה נימה של ייאוש – סין מוכנה לרכוש אנרגיה בכל מחיר. זאת, בשל המשבר בשוק האנרגיה שהקפיץ את מחירי הנפט, הגז, הדלק והפחמים באופן דרמאטי. בסין, אנחנו רואים שעות החשכה יזומות והפסקת הפעילות של מפעלים צורכי אנרגיה, והמגמה מגיעה גם לאירופה ולארה”ב. בישראל, שמשתמשת בגז שמקורו באסדות בגבולות המדינה, משבר האנרגיה לא נותן את אותותיו בצורה של מגבלות וחשש מנפילות מתח, וביחד עם זאת, מחירי דלק עולים בשל התייקרות הנפט.

נשאלת השאלה, אם כן, מה עולה יותר: ההקמה של מערכת סולארית לייצור חשמל מהשמש או המשך השימוש במקורות מתכלים להפקת אנרגיה. כמו שאנחנו רואים בסקטורים רבים ושונים של השוק – תקופת ההתעוררות לאחר שנות משבר הקורונה, לא מסתמנת כתקופה טובה לקבלת החלטות ארוכות טווח, בשל אותו חוסר יציבות של המשק הבין לאומי.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.