קרנות גידור בישראל – נו, אז מה חדש?

רגע, לא לקפוץ, אתם יודעים מהן קרנות גידור בכלל? אז הנה:

קרנות גידור (באנגלית Hedge Funds) הן קרנות השקעה הנוקטות באסטרטגיה ייחודית: לשאוף להשיג רווח בכל מצב, בייחוד כשהשווקים נמצאים בירידה, בעזרת יישום של ‘מתודות גידור’ פיננסיות. במילים אחרות, האסטרטגיה של קרנות הגידור היא לאפשר לנו להשקיע ב”ראש שקט” (יחסית) דרך יצירת שכבת הגנה על ההון שלנו אשר יכולה להפחית משמעותית את רמת הסיכון עליו. על זאת נוסיף, שקרנות גידור הן פחות מסוכנות מטבען כיוון שהן לא נמצאות במתאם לשוק ההון אשר מתאפיין ברמת תנודתיות גבוהה. חוץ מזה, קרנות גידור מנוהלות ע”י מומחי השקעות – לרבות כאלו שהגיעו מתחום קרנות הנאמנות.

והנה כמה דוגמאות ל- ‘מתודות הגידור’ שהזכרנו קודם:

• מתודת ה”מכירה בחסר” (SHORT): לפי מתודה זו, קרן הגידור מוכרת נכסים פיננסיים מראש (כגון ניירות ערך וסחורות) וקונה אותם בהמשך לאחר שערכם יורד. באופן כזה, היא מצליחה ליצור רווח למרות ירידת הערך.
• המתודה ה”האוטומטית” (או ה”סיסטמית”): קרן הגידור עושה שימוש בתוכנות ואלגוריתמים אוטומטיים כאשר המטרה היא לקבל החלטות ענייניות – ללא התערבות אמוציונאלית (באופן סטטיסטי, משקיעים שמקבלים החלטה מ”הבטן” ולא מהראש – נוטים לחוות הפסדים תכופים יותר).
• מתודת ה”מאקרו-גלובל” ((Macro-Global: במסגרת מתודה זו, מנהלי הקרנות יקבלו החלטות על סמך ניתוחים פיננסיים מ”מבט על”: יחסים בין ממשלות, אירועים כלכליים משמעותיים (כמו הורדת ריבית במשק), מלחמות, חברה, יחסים פוליטיים ועוד.
• מתודת “האירוע המקומי” (Event-Driven): בדומה למתודה הקודמת, מתודה זו מתבססת על ניתוחים פיננסיים שונים, רק שכאן מדובר על מיקוד ספציפי באירוע כלכלי נקודתי: שינוי (דרמטי) במחירה של מניית אנרגיה, ביקוש למטבע קריפטו מסוים (שוק המטבעות הדיגיטליים), אקזיט טכנולוגי שצפוי להתרחש וכו’.

קרנות גידור בישראל – תמונת מצב

בסך הכול, בישראל פועלות למעלה מ- 150 קרנות גידור אשר מרכיבות שוק משמעותי של כ- 25 מיליארד שקלים. במהלך 2019, קרנות הגידור בארץ בהחלט “נתנו עבודה”, כאשר הצליחו לייצר (בממוצע) תשואה של כ-12.5% עבור ציבור המשקיעים. בין השחקניות הבולטות, ישנן 4 קרנות גידור אשר השיגו תוצאות מרשימות במיוחד:

• קרן הגידור “קוליברי” בניהולו של ערן מרדכי הצליחה להשיג תשואה של 55%
• קרן הגידור “רידינג קפיטל” בניהולו של צחי אברהם הצליחה להשיג תשואה של 32%
• קרן הגידור “גיא פאנד” בניהולו של עודד גל הצליחה להשיג תשואה של 30%
• קרן הגידור “נוקד לונג” בניהולו של רועי ורמוס הצליחה להשיג תשואה של 27%

על פי רוב, המשקיעים בקרנות גידור הם אנשים עם הון משמעותי או גופים מוסדיים גדולים כגון סוכנויות ביטוח ובתי השקעות. מבחינת “עוגת המשקיעים”, המצב בישראל הוא שונה משאר העולם:

• בעולם – מרבית המשקיעים בקרנות גידור הם משקיעים מוסדיים (למעלה מ 50%).
• בישראל – מרביתם של המשקיעים בקרנות הגידור הם משקיעים פרטיים (בסדר גודל של כ – 75%).

לסיום – נספר שקרנות גידור יכולות לספק מגוון נרחב של אפיקי השקעות אלטרנטיביות כגון השקעה בפיתוחים טכנולוגיים (הייטק, פודטק, ביוטק וכו’), השקעה בסחורות (זהב, מתכות, נפט ועוד), השקעה באנרגיה ירוקה (כמו אנרגיה סולארית למשל), השקעה בתשתיות (כגון פיתוח כבישים), השקעות בנדל”ן (כמו השקעה בדיור מוגן בבריטניה) והשקעה בנגזרים ובמדדים משוק ההון.

שוקלים להשקיע בקרנות גידור? מעוניינים בשירות השוואה מקצועי בין הצעות השקעה מגוונות? מעולה! אז כל מה שעליכם לעשות הוא להשאיר פרטים למטה ואנו נדאג לקשר אתכם אל גופים פיננסיים מובילים אשר יחשפו אתכם להזדמנויות אטרקטיביות של השקעות בקרנות גידור!

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות בקרנות גידור ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר.