בסוף שנת 2021 ולאורך השבועות הראשונים של 2022 נושא שוק הקריפטו והבנקים בישראל עובר סידרה של תיקונים ותקנות. בימים האחרונים של דצמבר אשתקד הפיץ בנק ישראל טיוטה ראשונית של תקנות המחייבות את הבנקים בישראל לאפשר ללקוחותיהם להפקיד גם מטבעות קריפטוגרפיים, ובפרט ביטקוין, אל חשבון העו”ש שלהם – מה שבחודשים שקדמו לתקנה ניראה היה כמשימה בלתי אפשרית עבור לקוחות פרטיים שמשקיעים בשוק הקריפטו.

באירופה ובאוסטרליה פורסמו לאחרונה מספר ידיעות המלמדות על ניסיון הבנקים המרכזיים במדינות להטמיע את שוק הקריפטו, שכזכור מגלגל נכון לתחילת 2022 מעל 2.2 טריליוני דולרים, בתיק העו”ש והנכסים שלהם. בנקי הלוואות באוסטרליה וגם באירופה מציעים ללקוחות נכסים במטבעות קריפטוגרפיים ויש בנקים שמפתחים ארנקים דיגיטליים ושירותים ללקוחות המאפשרים אחזקה של מטבעות קריפטו, ממש כפי שהבנקים מאפשרים החזקה של תיק השקעות לצד חשבון העו”ש. האם ישראל הרחק מאחור בכל הקשור בתקנות מדיניות המחייבות הסדרה בשוק הקריפטו?

שווייץ עורכת ניסוי להטמעת מטבע קריפטו במערכות הפיננסים הבירוקרטיות

במחצית ינואר 2022 פורסם כי שווייץ, מהמדינות האירופאיות היותר מוסדיות מבחינת תקנות ושוק ההון, עורכת ממש בימים אלה ניסוי להטמעת מטבע קריפטוגרפי שנוצר במיוחד לטובת הניסוי. בניסוי שקיבל את הכינוי “פרוייקט הלווטיקה” השתתפו כל הבנקים הגדולים של שווייץ ובמשך שלושה ימים בוצעו העברות כספים בסכומים גדולים באמצעות המטבע הקריפטוגרפי שנבחר. תוצאות הניסוי הראו כי מערכות הבנקאות עשויות להרוויח, להתייעל, ולחסוך במשאבים אם ישכילו להטמיע את היתרונות של שוק הקריפטו והמטבעות הדיגיטליים במערכות הפיננסיות הקיימות.

מניין מגיע החשש, אם כן?

כולנו מכירים את העובדה התמוהה, שבשנת 2022 העברת כספים מחשבון אחד למשנהו אורכת מספר ימים. בפעול, מדובר בפעולה הנתמכת בפלטפורמות טכנולוגיות מתאימות ויכולה גם להתבצע באופן מיידי. זה בדיוק מה ששוק הקריפטו מציע למערכות הבנקאות, שאולי סוחבות איתן תקנות מסורבלות מימים פחות טכנולוגיים. אבל הבנקים ומערכות הבנקאות המדיניות מתרגלות לאט לשוק הקריפטו, וכנראה שיש לזה סיבה: אחרי הכל, מערכות הבנקאות הן מערכות סבוכות בהן בירוקרטיה ופיננסים הולכים יד ביד, והבנקים מרוויחים סכומי עתק מעמלות: מעל 20 מיליארדי שקלים בשנה עוברים ממנהלי חשבונות בבנק אל הבנקים בתמורה לאותן עמלות, שחלקן לא קיים בשוק הקריפטו המשוחרר מגופים ממסדיים שמנהלים אותו. אגב, נציין רק שבמהלך 2020 הרוויחו הבנקים כמעט 3 מיליארדי שקלים מעמלות –בתיקי ההשקעות וניירות הערך של לקוחות בלבד.

אירופה מנסה להצטרף, ארה”ב מנסה להתנגד, ואיפה אנחנו?

במהלך שנת 2021, היה ניראה שארה”ב עושה כל מה שהיא יכולה על מנת להרחיק את שוק הקריפטו מהמשקיעים שהם אזרחיה. החמרת מיסוי, חקירות נגד פלטפורמות של קריפטו והוצאת פלטפורמות מסחר בקריפטו מחוץ לחוק בין גבולות המדינה הם רק חלק מהפעולות החריפות שנוקטת הרשות הפיננסית בארה”ב כנגד שוק הקריפטו. כנראה שזה לא יעיל כצפוי, מפני שמשקיעים בארה”ב לבדה מנהלת מעל טריליון דולרים בנכסים שמוחזקים בקריפטו, על אפו ועל חמתו של הממשל.

ואיפה אנחנו במפת המדינות שמקבלות יותר או פחות את שוק הקריפטו? ישראל, הסטארט אפ ניישן ששחרר השנה עשירית מחדי הקרן שראו בורסות העולם, מושכת רגליים בכל הקשור לטיפול ברגולציה של השקעות קריפטו, מיסוי וטיפול בנכסי קריפטו בערוצים מוכרים וביעילות. הבשורות שפורסמו השבוע בנוגע לתקנות חדשות שיחייבו את הבנקים והפלטפורמות למסחר בקריפטו הן התחלה טובה, אולם אין ספק שלמכל מדינות העולם יש עוד דרך ארוכה לעשות עד שהמערכת הממסדית תלמד להכיל את המערכת האנטי ממסדית, הלא מבוזרת והלא מנוהלת המאפשרת השקעות אלטרנטיביות לפי חוקים משלה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.