דו”ח עצוב שפורסם על ידי חברת המחקר דאן אנד בראדסטריט בנוגע למצב המשק הישראלי בתקופת קורונה, גילה כי במחצית הראשונה של שנת 2020 נסגרו יותר מ – 37,000 עסקים. בעת פרסום הדו”ח דווח על יותר מ – 50,000 עסקים שהתמודדו עם קשיים משמעותיים והניחו כי לא יצלחו את שנת 2020, כלומר, להערכתם ייסגרו במחצית השנייה של השנה. הקניונים נאלצו לספק הנחות משמעותיות בשכירות לבעלי חנויות שלא הציעו את מרכולתם ללקוחות ולא ייצרו רווחים, במשך כמעט שנה. היקף האבטלה במהלך שנת 2020 זינק מעלה בכמעט 20%, והלקוחות של אותם עסקים קטנים ובעלי חנויות בקניון הפחיתו באופן משמעותי את הצריכה (והתשלומים) הלא הכרחית, והעדיפו לשמור את הכספים שעוד נותרו להם לרכישת מוצרי מזון למשפחה. בעלי חנויות ועסקים קטנים הפכו חדלי פירעון כשלא הצליחו לעמוד בתשלומי הלוואות שניטלו עוד לפני שהעולם תיאר לעצמו מה עומד להתרחש בשנת 2020, והאפשרויות להלוואות עסקיות קוצצו משמעותית.

מי שנהנה במהלך 2020 מטיולים בשטחים צמודים לאזור מגוריו (למשל על פי מגבלת 1000 המטרים שליוותה אותנו בתקופות הסגר), בוודאי ראה פה ושם אזורי פיתוח שיועדו לשמש כקניונים ואזורי מסחר. אזורי מסחר רבים כאלה, שבנייתם החלה לפני תקופת הקורונה, עומדים כעת כפיל לבן, ללא אפשרות או סיבה להמשך הבנייה.

במהלך שנת 2020, נכנסו לבנייה אלפי פרויקטים של שטחי מסחר בשטח של מעל מיליון מטרים רבועים לאורך ולרוחב ארצנו הקטנטונת. היום, מוערך כי למעלה ממחצית מהשטחים האלה אינם נדרשים עוד – גם בשל הירידה בכוח הקנייה של הישראלים וגם בשל השינוי בהעדפות הבילוי והרכישה שלהם. מה יהיה עם הקניונים בישראל?

שינוי העדפות – הקניונים הסגורים כבר לא

בשנות התשעים ובעשור הראשון של המאה הנוכחית, ראינו כולנו איך הקניונים הסגורים תופסים את חוד החניות של הבילויים, השופינג והסממן המרכזי של “החיים הטובים”, אצל כולנו. נשים היו נפגשות בקניון לקניות וכוס קפה ביחד; נערים היו מקבלים מההורים הסעה אל הקניון ומבלים שם, בבטחה והרחק מהרחוב הפרוץ והכבישים הסואנים, אולי בסרט או באכילת מגש פיצה ביחד. הקניונים היו עמוסים והחנויות פופולאריות – ובהתאם, גם דמי השכירות בקניונים האמירו. קניונים חדשים צצו בישובים כפטריות אחרי הגשם – ולכולם הייתה די עבודה.

ואז הגיעה הקורונה. הקניונים הפכו ממבנה סגור ובטוח לחממת נגיפים, ואז גם נסגרו. כעת, פתיחתם מותנית הקיום “התו הירוק” ורק מחוסנים יכולים להיכנס למתחמי החנויות – מה שאומר הרבה, הרבה פחות תנועה ולקוחות פוטנציאליים. השינויים בהרגלי הבילוי והצריכה של ישראלים בשנה האחרונה לא צפויים לחלוף בעתיד הנראה לעין, וניראה כי מעתה והלאה, תהיה העדפה למרכזי קניות פתוחים כשהקניונים נתפשים כמעין “מלכודת נגיפים”. כפי שזה ניראה, השינוי בהעדפות הצרכנים, לצד שינויים בתקנות עשויים להוביל להעדפת בעלי חנויות להשכרת שטחים במרכזים פתוחים.

כולם קונים אונליין

אם לפני הקורונה המכירות אונליין היוו לא יותר מ – 20% משיעור הרכישות בשוק בכלל, בתקופת הקורונה זינק שיעור המכירות אונליין ל – 40% בסקטורים מסוימים ועד 60% בסקטורים אחרים. הישראלים קונים הרבה ברשת – ולא רק מחנויות תוצרת הארץ. משמעות הנתון הזה היא פשוטה – פחות לקוחות לחנויות הפיזיות. אם הלקוחות הישראלים משווים מחירים אונליין, מחפשים מוצרים ברשת ומוכנים לרכוש בכל אתר אינטרנט שמציע משלוח מהיר בתשלום נמוך – החנויות הפיזיות במתחמים יוקרתיים אינן נדרשות עוד.

קצת נתונים – מה המצב בישראל?

נכון לסוף שנת 2020, בישראל כמעט 520 מרכזי מסחר וקניונים המשתרעים על שטח של כ – 5 מיליוני קמ”ר. עוד מעל 110 מרכזי קניות וקניונים חדשים נמצאים בבנייה. לצד תנופת הפיתוח הגבוהה – אנחנו רואים ירידות בביקושים לאזורי מסחר, ולעומתם עלייה משמעותית בביקוש למרכזים לוגיסטיים לטובת מסחר אונליין. אין ספק שגם הקניונים הקיימים כעת סובלים מהאטה משמעותית בכמות הקניות בחנויות הפיזיות, זה, עוד לפני שאנחנו מדברים על תוספת של 25% בשטחי המסחר בארץ. ניראה שחלק מהקניונים עומדים להפוך לפילים לבנים בשנים הקרובות, ובעוד בעלי חנויות עשויים לעבור לפעילות מוגברת אונליין עם חנויות זולות יותר ברחובות והרחק ממרכזי הקניות – כנראה שארגונים שמנהלים מרכזי מסחר, דוגמת גזית גלוב, יזרעאלי ואחרים – ייאלצו להתאים את עצמם לשינוי בביקושים.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.