ב – 12 לנובמבר השנה (2021) הסתיימה וועידת האקלים26COP שהתקיימה בגלזגו, בהשתתפות מעל 120 ראשי מדינות ומובילי מדיניות. בסופו של יום, לאחר מעל עשרה ימים של דיאלוג, רבים יאמרו כי הוועידה הסתיימה בקול ענות חלושה. הביקושים הגבוהים לפחם ואנרגיה ממקורות מתכלים בשנה האחרונה ומחיר הנפט שעלה במהלך השנה במעל 50%, כולם נוגדים את העקרונות בהם דנו מקבלי ההחלטות של העולם בוועידה בגלזגו. הכוונה היתה להצהיר על כוונה לבצע כל פעולה נדרשת על מנת למנוע את המשך ההתחממות לכדור הארץ – אבל זה לא קרה.

ביחד עם זאת, כל ראשי המדינות ובמיוחד אלה החשופים במיוחד להשפעות השינויים במזג האוויר (כמו מדינות איים, למשל), מבינים את ההשלכות הדרמאטיות של התחממות כדור הארץ, הנובעת באופן ישיר מטביעת הרגל הפחמנית של האנושות. כל מי שמגדל ילדים עשוי לחשוב על העולם הקשה שנשאיר עבורם אחרינו – וזה, ללא ספק, הזמן לפעול.

אם כן, על אף שבמהלך הוועידה לא הושגו החלטות משותפות מרחיקות לכת – ניראה שבשורה התחתונה, מדינות פועלות במרץ על מנת לחקור וליישם טכנולוגיות ירוקות יותר שיפחיתו את טביעת הרגל הפחמנית שלהן. בנורבגיה למשל ניראה שתאריך היעד לאיסור על מכירת רכבים בעלי מנוע בעירה פנימי יגיע מוקדם מן הצפוי, עם היענות מפתיעה מצד רוכשים של רכבים, ש”מצביעים ברגליים”. מפעלים מסביב לעולם משקיעים בפסי ייצור ירוקים יותר – לא רק על מנת לבחור בדרך הנכונה מוסרית, אלא גם מפני שהם מניחים, ובצדק, שלא ירחק היום עד שיחויבו לעשות כן ומעוניינים למנוע בזבוז כפול של השקעה בתשתיות.

אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות. הרעיון מובן – אבל הטכנולוגיה שתאפשר ביצוע עוד רחוקה מהישג יד.

ביידן מתחייב: 0 פליטת פחמן עד שנת 2050

במהלך וועידת אקלים עוד באפריל השנה, שאורגנה על ידי נשיא ארה”ב ביידן והתקיימה בהשתתפות מנהיגים מ – 40 מדינות שונות, התחייב נשיא ארצות הברית להפחית את פליטת הפחמת ב – 50% עד שנת 2030, תשע שנים מהיום, ולהגיע לאפס פליטת פחמן בארה”ב עד שנת 2050.

תכנית התשתיות של ביידן, שהחליף כזכור את דונאלד טראמפ, מגדולי מכחישי משבר מזג האוויר, מגובה בהשקעה של מיליארדים לתכנית התשתיות שביידן פרסם ממש בתחילת כהונתו. מדינות גדולות נוספות שקיבלו השראה מהכרזה זו מטעם ארה”ב יצאו בהכרזות דומות: יפן העלתה את ההתחייבות שלה, מהפחתה של 26% להפחתה של 46% בפליטת גזי חממה עד שנת 2030; קנדה העלתה את אותה ההתחייבות להפחתת פליטה של גזים מזהמים לאטמוספירה עד 2030 מ – 40% ל – 45%, וסין הסכימה לשתף פעולה עם ארה”ב על מנת לפתח פתרונות ירוקים לתשתיות, תעשייה וצרכנות.

הבעיה: הטכנולוגיות עוד לא קיימות

הבנק השווייצרי הבין לאומי UBS פרסם לאחרונה הערכה, כי על מנת לעמוד בדרישות הטכנולוגיות העומדות מאחורי ההבטחות להפחתת הפליטה של פחמן דו חמצני לאטמוספירה, יידרשו מדינות העולם להוצאה של מעל 50 טריליוני דולרים עד 2030 ועוד מעל 100 טריליוני דולרים עד שנת 2050, בפיתוח וייצור של טכנולוגיות ותשתיות שיחליפו את אלה הקיימות, והמזהמות. עוד נכתב באותו הדו”ח, כי להערכת הכותבים לפחות 50% מהטכנולוגיות שיידרשו להפחתה משמעותית של גזי החממה ולעמידה ביעדים שהוצבו – עדיין לא קיימות.

ההזדמנות למשקיעים

כבר עכשיו, משקיעים מוסדיים שזיהו את ההזדמנות מפנים משאבים להשקעה בפרויקטים ירוקים בארה”ב. כפי הנראה, שוק הפיתוח של תשתיות ירוקות, כמו ייצור חשמל ממקורות שאינם מתכלים (ובמיוחד מהרוח), השקעה בטכנולוגיות חכמות לייצור מנועים ומצברים ירוקים, התייעלות אנרגטית של מערכות חשמליות גדולות ופסי ייצור, צמצום בזבוז מזון ושיקום הריאות הירוקות של הכדור. אם היום הטכנולוגיות שמככבות בתיק ההשקעות הן טכנולוגיות הדיגיטל, פינטק, אינשורטק – בעתיד הקרוב, אנליסטים רבים צופים “נדידה” של הרכיבים הרווחיים בתיקי ההשקעות של כולנו, לכיוון הפיתוח של תשתיות ירוקות ואקולוגיות.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.