ממש בתחילת שנת 2009 שמע העולם שם חדש, שלא השאיר אחריו, כנראה הרבה רושם. השם הזה היה ביטקוין, והוא נסחר בינואר 2009 סביב שווי שני סנט. עד תחילת שנת 2011 נסחר הביטקוין סביב שער נמוך מדולר אחד, באמצע 2011 מחיר הביטקוין הפך דו ספרתי לראשונה, ובאמצע שנת 2013, נסחר לראשונה במחיר גבוה מ – 100 דולרים. היום, שווה כל ביטקוין כמעט 63,000 דולרים והערכות רבות מדברות על המשך עליית הערך שלו, כשלא ברור מה מתדלק את הכמות האדירה של טריליוני דולרים המוחזקים כעת במטבע הקריפטוגרפי, שאין לו מערכת שמייצבת את ערכו (כמו שעושים הבנקים הפדרליים או בנקי המדינה, במה שמכונה “כסף פיאט”) ואין לו גם נכסים שמגבים את השווי שלו.

מה שכנראה נותן רוח גבית לשוק הקריפטו, שכבר מזמן לא מכיל רק את הביטקוין אלא מאות מטבעות מוכרים ואלפי מטבעות שמנסים גם הם להיכנס לאחד השווקים הרותחים בעולם, הוא אולי חוסר האמון של בני דור ה – Y והלאה, במערכות בכלל, בבירוקרטיה, ובמערכות הפיננסים בפרט. הקריפטו משחרר אותנו מהתלות במערכות פיננסים כמו בנקים וכרטיסי אשראי – והוא גם מאפשר לנו לייצר תנועות במטבעות קריפטוגרפיים, מבלי לגלגל את המיליונרים שמנהלים את הבנקים סכומים שופעים של כסף שנגבה כעמלה עבור כל פעולה.

הקורונה רק הגבירה את הצורך ההולך וגובר של עוד ועוד אנשים להשתחרר מהמערכת, ואם כל זה לא מספיק, קבלו את הבועה התמוהה הבאה בשוק ה”אל תגידו לי מה לעשות”. זה נקרא Defi, ולא במקרה זה מתכתב עם המילה Defy (להמרות את פיו של מישהו, למרוד) באנגלית.

שוק הקריפטו פורש כנפיים ומחפש עוד תשואות

שוק הקריפטו שווה היום כמעט שני טריליוני דולרים. זה לא הרבה ביחס לבורסה המוסדית של שוק ההון, שמגלגל כ – 90 טריליוני דולרים – אבל זה המון ביחס להיקפי המסחר של שוק הקריפטו בשנה שעברה, או אפילו לפני חודש. העלייה המשוגעת בכמות המשקיעים ובהיקפי ההשקעות בשוק הקריפטו נובעת לא רק מעליות הערך של הביטקוין שאף משקיע כבר לא יכול לעמוד מול המשיכה להיות חלק מהן (אפריל 2021: בתחילת החודש היה המטבע שווה כ – 55,000 דולרים, והנה אנחנו באמצע החודש, ה – 15.4, והמטבע שווה 62,800 דולרים), אלא גם מעליות תלולות בביקושים, כאשר גופים מוסדיים ובתי השקעות גדולים מסירים את הכפפות, נענים לביקושים ומפנים חלקים נכבדים מהסכומים הפנויים להשקעה שלהם – אל שוק הקריפטו.

אם כן, שני טריליונים של דולרים “שוכבים” בפלטפורמות השקעות וארנקים דיגיטליים – מה הלאה? הרי בדיוק בני דור ה – Y הם לא אלה שיתנו לכסף שלהם להתבטל באופן הזה.

השלב הבא, אם כן, בתחום ההשקעות הקריפטו, היה רק עניין של זמן.

הלוואות מבוזרות – הדבר הבא שחשוב להכיר

השנה, התחילה תנועה חדשה של השקעות בשוק המטבעות המבוזרים. זה לא רחוק מהרעיון של הלוואות חברתיות (P2P), רק שההלוואה מבוססת כולה על יתרות בשוק הקריפטו, כלומר, על מטבעות מבוזרים מארנקים דיגיטליים.

כאמור, השוק הזה מכונה מימון מבוזר או באנגלית DeFi. הוא “נולד” ממש עם פרוץ מגיפת הקורונה, והיום הוא מגלגל כ – 50 מיליארדי דולרים.

הלוואות מבוזרות מאפשרות ללווים לקבל הלוואה לכל מטרה, כולל הלוואות משכנתא למשל, בסכומים לא מבוטלים. ההיתרים, תהליכי הזיהוי והערבויות – לא קיימים. הרווחים והתשואות למשקיעים גבוהים יחסית, ואין מרוויחים מתווכים שגוזרים קופון על העברות המימון בין הלווים למלווים.

כהשקעה, מדובר בתחום חם – אבל חשוב לדעת כי תחום ה – DeFi הוא מאתגר בדומה לתחום ההשקעות בקריפטו: החוסר במעקב וברגולציה מאפשר לחברות קש לאסןף סכומים גדולים ואז להיעלם, ובעיה נוספת ובכלל לא פשוטה של התחום הוא שהכוח החישובי הנדרש לאימות העסקאות, המבוצעות בדרך כלל באמצעות המטבע הקריפטוגרפי את’ריום, הוא עצום, ומותיר אחריו תביעת רגל אקולוגית שדומה, לא פחות, לצריכת החשמל השנתית של מדינה שלמה.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.