טכנולוגיה נגד נוסטלגיה: מהפכת הצעצועים לילדים
זיכרונות ילדות הם משהו שעליו אנחנו מתרפקים במהלך כל ימי חיינו הבוגרים, ולכולנו היו, כנראה, צעצועים אהובים שנהנינו לשחק איתם, לבדנו או יחד עם חברים. בעידן בו ילדים רבים משתמשים במסכים אישיים, כמו טאבלטים או סמארטפונים, כבר החל מהגיל המוקדם של שנתיים וזאת על פי מחקרים שפורסמו לאחרונה ורוב הילדים מקבלים מסך אישי בדמות טלפון חכם משלהם במהלך שנות בית הספר היסודי, אנו המבוגרים מוצאים את עצמנו תוהים, האם כדאי לנסות לגרום לילדים להתעניין גם בצעצועים מהסוג הישן? האם זה בכלל אפשרי? האם ילדינו מפסידים משהו חשוב בשל העובדה שהם אינם לומדים להפעיל את הדמיון? האם משחקים טכנולוגיים תורמים להתפתחות פחות מן הצעצועים והמשחקים שאנו נהנינו מהם כשהיינו ילדים? ועוד.
צעצועים המדמים פעילות שבוגרים עוסקים בה
צעצועים רבים מאפשרים לילדים להשתעשע בעיסוק בדברים שמבוגרים עושים, כל זאת בשלב בחייהם בו הם אינם מסוגלים, מוטורית, שכלית ורגשית, לבצע את המשימות כפי שאנו המבוגרים עושים אותן. כך למשל ילד או ילדה המשחקים במטבח פלסטיק מאובזר, או משתעשעים בהכנת מאכלים והגשת ארוחות לבני המשפחה בגרסה טכנולוגית המאפשרת לעשות זאת בהינף אצבע על גבי מסך מגע. בעבר משחק כמו מונופול אפשר לילדים להתנסות בביצוע עסקאות, לרכוש נכסים, לצבור ולאבד הון וכד’ (גם מבוגרים נהנים ממשחק מונופול, אולי כי רובנו איננו זוכים להתנסות במהלכים כגון אלה שמשחק דוגמת מונופול מאפשר). כיום ישנם משחקים דיגיטליים רבים המאפשרים הקמה וניהול כפר, חווה, עיר, מיני עסקים, מסחר ועוד.
שימוש בדמיון
אחת הטענות המרכזיות הנשמעות כנגד צעצועים מודרניים נוגעת להיעדר תרומתם להתפתחות יצירתיות ודמיון. נראה שככל שהטכנולוגיה שבבסיס הצעצוע המודרני מתוחכמת יותר היא גוזלת מן המשחקים בו את הזכות ליצור בכוח הדמיון את העולמות בהם מתרחשים המאורעות.
בהקשר זה חשוב לשים לב לכמה דברים. אחד מתפקידיו החשובים של הדמיון הוא לאפשר לנו להגות רעיונות חדשים שאולי יהיו ניתנים למימוש. רבות מן ההמצאות הגדולות שהצעידו את האנושות קדימה היו, בראשית דרכן, פרי דמיונם של בעלי חזון ותו לא. מכיוון שהאנושות עשתה בעת האחרונה קפיצה טכנולוגית מעוררת השתאות נשאלת השאלה האם עדיין טיפוח כישורי יצירתיות ודמיון הוא עניין מהותי שיש לשאוף שיהיה נחלת הכלל?
ישנם צעצועים מודרניים המטפחים דמיון, ישנם ילדים הנמשכים מטבעם למשחקים כאלה ואחרים שמעדיפים לשחק במשחקים טכניים יותר, כאלה בהם יש להתמודד עם אתגרים ולפתור בעיות בתוך עולם המוצג באופן בהיר ונהיר (לעיתים אפילו בתלת ממד) ושכלליו ברורים וידועים.
האם יש טעם להתעקש לשחות נגד הזרם?
דיון ביתרונות וחסרונות יחסיים של צעצועים מודרניים אל מול אלה הזכורים לנו בחיבה מימי ילדותנו הוא מעניין ואפילו מרגש. חשוב לזכור שתהיינה עמדותינו אשר תהיינה העולם צועד קדימה ויש מחיר לנקיטת עמדה ביקורתית המתרגמת לכדי התערבות אינטנסיבית בבחירות שילדינו עושים בכל הקשור לצעצועים ולמשחקים.
ניתן וכדאי לנסות לעניין ילדים גם בצעצועים מן הדור הישן, יש סיכוי טוב שצעצוע כזה או אחר ישבה את ליבם ויעשיר את עולמם. למרבה הצער, הורים רבים נוטים לדאוג יתר על המידה ולחוש רגשות אשם על כך שהם מאפשרים לילדיהם צעצועים טכנולוגיים אשר, לתפיסתם לפחות, אינם תורמים להתפתחותם ואולי אפילו מזיקים לה. שחייה נגד הזרם היא מתישה ולעיתים קרובות אינה מניבה את התוצאות המקוות, עבור מי שמרגישים לכודים בזרם הנושא אותם במהירות ליעד לא ברור עדיף לנסות לכוון את ההתקדמות באמצעות שחיה הצידה. קבלו את המציאות, התעניינו במשחקים של ילידכם, נסו בהם את כוחם, מצאו את התועלת שניתן להפיק מהם ורכשו עבור ילדיכם משחקים טכנולוגיים שיש בהם ערך מוסף.
[elementor-template id=”236″]
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.