באוקטובר 2018 הציג שר האנרגיה של ישראל, מר יובל שטייניץ, את החזון שלו למעבר לאנרגיה ירוקה בישראל. כחלק מאותו חזון הוא ציין שלדעתו השימוש בכלי רכב הממונעים באמצעות דלק פוסילי ייאסר בישראל עד שנת 2030. בינתיים, בוועידת מזג האוויר של גלזגו וגם באופן כללי, ישראל נמנעת מלקבל החלטות מחייבות ולהצהיר על תאריכים שבהם יחול שינוי של ממש בגישה כלפי אנרגיה ירוקה והפחתת הפליטה של גזי חממה בתעשייה או בשוק הרכבים. אולי הסיבה לכך היא ההשפעה המינורית שיש למדינה קטנה כל כך על שוק האנרגיה העולמי, זה בוודאי לא עוזר לדעת שהמעבר משימוש בדלק פוסילי לאנרגיה ירוקה הוא מעבר שמצריך תהליך ארוך, יקר ומורכב של שינוי משאבים ותשתיות.

בעולם, מדינות רבות כבר מחוייבות לשינוי הרבה יותר מאיתנו. 30 מהמדינות הגדולות בעולם, כולל ארה”ב ומרבית מדינות מערב אירופה, התחייבו להפסיק לחלוטין את השימוש בדלק פוסילי ואת שחרור הפחמן לאטמוספרה עד שנת 2030.  בפועל, יש כבר ערים רבות שאוסרות על שימוש בכלי רכב מונעים בדלק פוסילי ברחובותיהן. מדינות רבות קבעו איסור מכירה לרכבים מונעים בדלק פוסילי בשטחן. נורווגיה, למשל, מעריכה שכבר בסוף השנה הבאה תאסור על מכירת רכבים עם מנוע בעירה פנימי, והיא תהיה המדינה הראשונה בעולם שתגיע ליעד נכסף זה.

יצרניות הרכב חותמות על אמנה ירוקה להפסקת הייצור של רכבים בעלי מנוע בעיקר פנימי עד 2030

בטבלת הרכבים הפופולאריים של שנת 2020 בעולם, 14 רכבים מתוך ה – 15 הממוקמים במקומות הראשונים הם רכבים חשמליים. הראשונה היא המלכה הבלתי מעורערת של הרכבים החשמליים, לפחות בעת הזו, כמובן טסלה. אחריה טויוטה ראב 4 החשמלית ובמקום השלישי פולקסווגן 4 ID. לאחרונה, שיתפו פעולה יצרניות רכב גדולות רבות בעולם וחתמו על אמנה המחייבת אותן להפסיק את הייצור של רכבים בעלי מנוע בעירה פנימית עד שנת 2030, כך שיהפכו חלק מהפתרון, במקום חלק מהבעיה.

טויוטה ופולקסווגן לא משתפות פעולה במעבר לרכבים אקולוגים יותר

בוועידת האקלים שהתקיימה לאחרונה בגלזגו, נוסחה אמנה להפסקת הייצור של רכבים בעלי מנוע בעיקר פנימית, ושש מיצרניות הרכב הגדולות בעולם, ביניהן חברת ג’נרל מוטורס, וולוו, פורד, ומרצד בנץ, חתמו עליה. גם מדינות גדולות חתמו על אמנה זו כשכוונתם להפסיק את המכירה של רכבים עם מנועי בעירה פנימית בגבולות המדינה שלהם.

אולם לצד הכוונה הטובה והרצון לשמור על עולם ירוק ואקולוגי יותר – יש מי שמתנגדים לשינוי ואף סירבו לחתום על אמנת גלזגו המחייבת שינוי מהותי בתכנון הייצור של מפעלי הרכב. בנובמבר השנה פרסמה וולוו תוצאות מחקר שערכה, ובו נתונים מדאיגים: על אף שרכב חשמלי הוא פחות מזהם מרכב בעל מנוע בעירה פנימית בשימוש בו – תהליך הייצור של רכב כזה הוא מזהם הרבה יותר, כך שלמעשה יידרשו לא פחות מאשר תשע שנות שימוש ברכב החשמלי החדש, על מנת לאזן את רמות הנזק האקולוגי הנוצר מכל רכב לטובת זה החשמלי. בהינתן תוחלת חיים ממוצעת של שימוש ברכב לפני מכירתו, העומדת על כשלוש שנים – אין ספק שמתעוררת כאן בעיה.

בנוסף, שתי חברות הענק השולטות גם בשוק הרכבים החשמליים, הן טויוטה ופולקסווגן, סירבו לחתום על האמנה המחייבת מעבר לייצור 100% רכבים חשמליים עד שנת 2030. לטענת שתי חברות הענק, השוק אינו מוכן בשלב זה לעמוד בייצור כמויות כאלה של רכבים חשמליים. מחסור ברכיבים הכרחיים לייצור, כמו למשל שבבים המשמשים בכל רכב חשמלי היום, יהפוך את המעבר לייצור רכבים חשמליים בלבד יקר, מורכב, ובעייתי מבחינת שתי חברות אלה. בשלב זה, יש מספר מדינות שאינן מוכנות למעבר לרכבים חשמליים בלבד, ושתשתיות החשמל, הכבישים והאנרגיה שלהן לא מותאמות ל – 100% מעבר לרכבים כאלה. שתי החברות הגדולות טוענות כי על המדינות להכתיב את הקצב הנכון להן, של מעבר לרכבים חשמליים, וייתכן – שהשינוי הוא רחוק ומורכב יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב.

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.