כשהריבית במשק עולה, האטרקטיביות של אג”ח שכבר נרכשו במחיר ובתמורה קבועים – יורדת, ומחירי האג”ח יורדים גם הם. על אף שהשקעה באג”ח נחשבת מהרכיבים הסולידיים הפופולאריים בתמהיל של תיק השקעות – דווקא בתקופה של העלאות בריבית, כדאי לשקול אלטרנטיבות, כמו למשל קרנות חוב. למה האטרקטיביות של אגרות חוב יורדת כשהריבית עולה, ולמה דווקא קרנות חוב עשויות לספק ערוץ השקעה אלטרנטיבית יעיל?

למה כשהריבית עולה האטרקטיביות של אג”ח יורדת?

אגרות חוב הן ממוצרי ההשקעה הסולידיים הבולטים שאנחנו מכירים בשוק ההון. כשאגרות החוב, שהן בעצם הלוואה מטעם גוף מוסדי כלשהוא, מונפקות – המשקיע שרוכש אותם מבין היטב את כל תנאי העסקה: הוא יודע לאיזו תקופה ניתנה ההלוואה (או מתי תפקע איגרת החוב), בכמה כסף תיפדה האג”ח על ידי החברה שהנפיקה אותה – ומה תהיה התשואה עליה לאורך הזמן. המצב הזה הוא נכון כל זמן שבשוק הכללי, התנאים לא משתנים, אבל כשהריבית במשק עולה – התשואה של איגרת החוב, כלומר היחס בין מחיר המכירה שלה כשתפקע לבין מחיר הרכישה שלה – קטנה, והיא הופכת פחות אטרקטיבית. מי שרוכשים אג”ח לאחר עליה בריבית ידרשו בדרך כלל מחיר מכירה נמוך יותר שישקף יחס ריאלי בין התשואה על האג”ח במועד פקיעתה, לבין הריבית במשק. אם מחיר המכירה של האג”ח והתשואה שלה נמוכים ביחס לריבית במשק – האג”ח לא מהווה ערוץ השקעה רווחי.

כשהריבית עולה – כדאי לחפש אפיקים אחרים להשקעות סולידיות

בתקופות של העלאות ריבית כנראה שנכון לבחור בערוצים סולידיים ודפנסיביים בתיק ההשקעות, בשוק ההון כמו גם בערוצים אלטרנטיביים. לא רק העלאת הריבית עצמה תשפיע על מוצרי ההשקעה שלנו אלא גם מדד הפחד, התנודתיות של משקיעים (שאנחנו יודעים שהיא גבוהה מאז פרוץ נגיף הקורונה בתחילת שנת 2020) והנטייה של משקיעים “לברוח” מהשקעות ספקולטיביות – שתוריד את האטרקטיביות של השקעות מסוג זה. זה בדיוק הזמן לבחון ערוצים חדשים של השקעות סולידיות ואלטרנטיביות, כשקרנות החוב מככבות ברשימת ההשקעות הפופולאריות בחודשים האחרונים.

קרנות חוב כערוץ השקעה אלטרנטיבי

חוב, או אשראי, הוא ערוץ של הלוואת כספים למתעניינים. זה יכול להיות עבור שוק משקי הבית הפרטיים בהלוואות לכל מטרה או בהלוואות למטרות ספציפיות כמו רכישת נכס, זה יכול להיות גם לשוק הארגוני והמוסדי בגיוסי כספים לחברות חדשות. שוק החוב או האשראי צמח בישראל בשנה האחרונה ומשקיעים מוצאים בו ערוץ אלטרנטיבי יציב המספק ריביות גבוהות למשקיעים, תוך שמירה על נזילות הסכומים וברמות סיכון נמוכות. ניקח למשל את האפשרות של משקיעים פרטיים להשקיע בפלטפורמות אשראי בסגנון p2p, כמו אתר “בלנדר” או אתר “טריא”. בהשקעות אלטרנטיביות מסוג זה, משקיע מוזמן לאפשר לפלטפורמה לפזר את הכספים בין הלוואות ליצירת תשואה תיאורטית של כ – 8% בשנה וכמעט ללא סיכון, בשל הפיזור, הביטוח המסופק מטעם המערכת והבדיקה המדוקדקת של לווים שהמערכת מבצעת טרם אישור כל הלוואה. 

קרנות חוב הן קרנות המנוהלות על ידי גופים פיננסיים גדולים והמספקות הלוואות ואשראי לגופים שונים, פרטיים או מוסדיים. ההלוואות ניתנות, כמובן, תוך סיכום תנאים מבעוד מועד כמו תקופת הזמן של ההלוואה והריבית שתשולם על ידי הלווים. משקיעים מוזמנים להשקיע בקרנות חוב כאלה וליהנות מתקופת השקעה ידועה מראש ותשואה (כמעט) נטולת סיכון.

בקרנות חוב ובהשקעות אלטרנטיביות – אל תשכחו לבדוק את כל הפרטים

בהשקעה בקרנות חוב, המשקיע סומך על הגוף הפיננסי שמספק את האפשרות להשקעה כי הוא בודק “בציציות” את הלווים ומקפיד על תנאי הלוואה הוגנים והדוקים. במקרה של בדיקות לא מספיק מקיפות, הלוואות אבודות ינגסו משמעותית בתשואות ועלולות להפוך את הרווחים להפסדים ואת ההשקעה לא משתלמת, על כן, בהשקעות בערוץ האלטרנטיבי של קרנות חוב, חשוב לברר איך מבוצע תהליך הבדיקה של הלווים ועד כמה ההשקעות בטוחה מפני אבדן הכספים. פיזור ההשקעה בין הלוואות, ביטוחים וערבויות הם מנגנונים לדוגמה להבטחת התשואה בקרנות חוב.

[elementor-template id=”236″]

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.