האם זאת אחת ההשקעות האלטרנטיביות המסקרנות ביותר של 2021?

פטריות המזל: הפטריות היקרות בעולם תוצרת כחול לבן

מסתבר שהשקעה טובה אפשר למצוא כמעט בכל מקום – השאלה היא כמה מפותח חוש הריח שלכם לעניין. סטארט אפ חדש ישן, שפועל מהרי רמת הגולן בישראל, גייס לאחרונה 5 מיליון דולרים, לטובת המשך פעילות ופיתוח בתחום מפתיע: גידול כמהין בישראל. הם עושים את זה (כמעט) בדרך המסורתית, ומשלבים טכנולוגיה שאפשר, אם מתאמצים, לכנות אותה פוד-טק. הכל על המיזם החדש שצמח ממש פה, מתחת לאף שלנו, ומייצא פטריות במחיר של זהב לכל העולם.

פטריות כמהין – זה משחק של ביקוש והיצע

במתחם הגידול הטבעי של פטריית הכמהין, השפעות הרות אסון על צמיחתן. תהליך ביעור היערות הכל כך לא אקולוגי דרס ביד גסה שטחים נרחבים של מחייה עבור אותן פטריות שחורות, הגדלות מתחת לאדמה ובצמוד לקליפות עצים מסוגים מסוימים בלבד. לצד הקיטון בשטחי המחיה שלהם, גידול בביקושים שלח עוד ועוד מתעניינים “לצוד” אחר אותה פטרייה ייחודית בעלת ריח אופייני חזק, והנה, נוצר עודף ביקוש שההיצע לא יכול לספק, מפני שבעולם עוד לא מיסדו שיטות מסחריות לגידול פטריית כמהין.

הסיפור החל לפני כעשור

אפשר לכנות את חברת אילסר חברת סטארט-אפ, אולם על אף שמדובר בתהליך ארוך של מחקר ופיתוח, בסופו של יום חלק הארי מבין כעשרת העובדים שלה כרגע (אחד מהם, אגב, הוא כלב פוינטר) הם אגרונומים בעלי ידע והתמחות בתחומים חקלאיים יותר, ככל הנראה, מאשר בחדשנות טכנולוגית. כבר לפני כעשרים שנה הם התחילו לחקור את האפשרות לגידול מתורבת של פטריית הכמהין השחורה החורפית (כיום הם מגדלים גם את הזן בקיצי של אותה פטרייה), ולפני עשור הניסיונות שודרגו לכדי ארגון ביו-טק, עם תוצרים מועטים אבל מספקים בכל שנה. זה לקח עוד שמונה שנים עד שהחברה הבשילה לכדי גיוס הון לטובת המשך הפעילות – שמונה שנים של ניסוי ותעייה, של מחקר ופיתוח, של הנבטת נבגים עדינים של הפטרייה היקרה באזורים ובתנאים משתנים, עד שהם הצליחו (אגב, פטריית כמהין גדלה לגודל שראוי לקטוף בתוך לא פחות מאשר 5-8 שנים בדרך כלל).

השנה, ניראה יבול מרשים של פטריות כמהין שחורות מהזן החורפי, שמחירן מאמיר עד ל – 2,000 ₪ לק”ג (כמובן שהרכישה היא בדרך כלל בעשרות ק”ג). אילסר, החברה הישראלית הראשונה הצפויה לגדל פטריות כמהין חורפיות בתהליך מבוקר בעל מספר שלבים, כבר קטפה פטריות כמהין במשקל של 100 ואפילו 200 גרם, והיבול רק הולך וגדל. הם עושים את זה על ידי “שתילה” מבוקרת של נבגי פטריית הכמהין מעל גזעי עצים מסויימים בחווה בשטח של מעל 500 דונמים, במזג אוויר אירופאי שבארץ אפשר למצוא רק באזור הרמה הגבוה בגולן. את הקטיף הם מבצעים כיום ממש כמו בדרך המקורית – בעזרת כלב פוינטר מיומן היטב, שיודע למצוא עד ארבע ק”ג (נזכיר: 8,000 ₪) של פטריות כמהין בשעה.

אילסר השלימה סבב גיוס של 5 מיליוני דולרים

במרץ השנה (2021) השלימה חברת אילסר סבב גיוס מוצלח של 5 מיליוני דולרים, בעיקר מטעם משקיעים פרטיים (שחיפשו, כפי הנראה, את ההשקעה האלטרנטיבית הבאה שלהם) וקרן הון סיכון שמתמחה בפרויקטים בתחום הפוד-טק והביו-טק בתחילת דרכם. החברה מדווחת כי ישתמשו בסכום שגוייס לשם המשך מחקר ופיתוח וייעול שיטת הגידול של הפטריות, אולי אפילו קיצור זמן הצמיחה שלהן לטובת הפחתת ההשקעה בכל פטריה טרם מכירתה. אילסר מוכרת כיום את התוצרת שלה לרוכשים פרטיים אולם התקווה היא שהגיוס האחרון יאפשר את המעבר למכירת פטריות כמהין, מתוצרת הארץ, בכל העולם.

 

*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות ואין האמור בו מהווה ייעוץ מקצועי לבצע השקעות בתחום כזה או אחר.

השבוע שהיה: סקירת שווקים אלטרנטיבית

ביחד עם סוף החורף ותחילת האביב, מרץ סיכם איתו גם את הרבעון הראשון של שנת 2021. כשאנחנו מסתכלים אחורה, אנחנו רואים רבעון תנודתי וקופצני, עם שינויים חדים במחירי מוצרי השקעה רבים אבל ללא ספק, עם ריח של אביב, איזון ועליות שערים באוויר – בשוק הישראלי הקטן שהצליח כמעט לשים את הקורונה מאחוריו עם מבצע חיסונים […]

הלוואות חברתיות – שיטה פשוטה להשקעה אלטרנטיבית?

בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה מסקרנת בכל הקשור לשוק ההלוואות. אם בעבר רבים היו פונים לבנקים או שוברים את קופות החיסכון, כיום ניתן לראות ביקוש הולך וגובר לנושא של הלוואות חברתיות. מהן וכיצד אתם כמשקיעים יכולים להשתלב? על כך – בסקירה הבאה.  הלוואות חברתיות: כל מה שרציתם לדעת הלוואה חברתית הייתה בעבר הלא רחוק מושג […]

בתי מרקחת דיגיטליים ופלאי הטכנולוגיה

כתב: נתנאל יני כמו כל תחום שעובר לאונליין והדיגיטל וגורם לאנשים רבים לחוות הקלה באותו הנושא גם בתי המרקחת  נהפכו לאחרונה להיות דיגיטליים ויעילים יותר כאשר נכנסו להספק האונליין, תעשייה זו מגלגלת כ-1.25 טריליון דולר בשנה רק בארה”ב, וצומחת ב-2% בממוצע עולמי. איך הטכנולוגיה עשויה לשנות תעשייה מסורתית זו וכיצד זה עשוי להשפיע עלינו כצרכנים? […]