מדריך השקעות אלטרנטיביות
השקעות אלטרנטיביות – רקע
נפתח בסיפור קצר: מגיל קטן לימדו אותנו כי הדרך היחידה להשיג ביטחון כלכלי, היא לעבוד קשה ולחסוך. עכשיו זה לא שההורים שלנו (או מי שלימד אותנו זאת) הם בהכרח גאונים גדולים בכלכלה, אך באופן כללי הם אמרו לנו משהו שהוא נכון חלקית; אם נחסוך מספיק כסף מגיל צעיר אז תהיה לנו, לכל היותר, נקודת פתיחה טובה לבניית החוסן הכלכלי שלנו. אך אם אנו רוצים “לחסל” את הדאגות הפיננסיות אחת ולתמיד, אנחנו מוכרחים להתחיל לחשוב בכיוון של מינוף כלכלי שזה אומר כמובן להיכנס אל עולם ההשקעות.
אך בדיוק בנקודה הזו, העלילה הופכת ל”טריקית”. ואז אתם תשאלו – “למה טריקית?” אז התשובה היא כזו:
ברגע שמדברים איתנו על השקעות, אנחנו אוטומטית נוטים לחשוב על השקעות בשוק ההון ועל מסחר בניירות ערך כמו מניות, תעודות סל, אג”חים (איגרות חוב), כתבי אופציה, חוזים וכו’. עכשיו לא שזה רע לחשוב על השקעות בשוק ההון… אבל חשוב לדעת, כי ישנן אופציות אשר עשויות להיות אטרקטיביות יותר. ולא במקרה, אחת האופציות הללו היא גם נושא המאמר שלנו – השקעות אלטרנטיביות.
אז השקעות אלטרנטיביות, כשמן הן, באות להוות חלופה ל“השקעות המסורתיות” בבורסה. המאפיין המרכזי שלהן הוא שהן לא השקעות סחירות, כלומר, הן אינן נמצאות בקורלציה (מתאם) לשוק ההון ולכן הן נחשבות ליציבות ובטוחות יותר. יחד עם זה, אנחנו ממש לא באים לומר לכם “התרחקו משוק ההון כמו מאש, זה מסוכן!” אלא פשוט מבקשים להרחיב לכם אופקים ולחשוף אתכם להזדמנות לגוון את תיק ההשקעות שלכם (נו, מה רע??).
בכל אופן, במשך תקופה ארוכה (מאוד) השקעות אלטרנטיביות עברו אל “מתחת לרדאר” של המשקיעים הפרטיים ומי שבעיקר נהגו (ועדיין נוהגים) להיכנס אליהן, הם המשקיעים המוסדיים הגדולים – בתי ההשקעות וסוכנויות הביטוח. הסיבה העיקרית לכך היא שהשקעות אלטרנטיביות הן כאלו המצריכות הון משמעותי, ולמשקיעים הפרטיים “מן השורה”, מן הסתם, אין אותו לרוב.
אבל כאן מגיע ה”טוויסט”: דווקא בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה הולכת ומתפתחת בה השקעות אלטרנטיביות הופכות לנגישות לבעלי ההון הפרטיים. בזה אחר זה, כמו “פטריות אחרי הגשם”, החלו לצוץ גופים פיננסיים המאפשרים למשקיעים פרטיים להצטרף אל חגיגת ההשקעות הזו– מבלי שיצטרכו “לשרוף” את כל ההון שלהם. סוף כל סוף, התמוטטו החומות הרמות אשר הפרידו בין השקעות אלטרנטיביות לבין ציבור המשקיעים הרחב – אשר נחשף, בהתלהבות רבה, לשפע הזדמנויות של יצירת מינוף כלכלי.
השקעות אלטרנטיביות בתשתיות
מה זה אומר ומהן האופציות הקיימות?
משקיעים רבים שבים וחוזרים על המנטרה כי שוק ההון זו האופציה הטובה ביותר להשיג תשואות. אך מטרתנו במדריך הזה היא להראות שיש אלטרנטיבה; שישנן חלופות אשר יכולות להביא תוצאות – מבלי לסכן את הכסף בצורה משמעותית. לאחת האלטרנטיבות הללו קוראים השקעה בתשתיות והיא בין האפיקים המפתיעים, המסקרנים ובעיקר כזה הנמצא בתנופה אדירה בשנים האחרונות.
מזו השקעה אלטרנטיבית בתשתיות?
השקעה אלטרנטיבית בתשתיות היא השקעה בכל מה שנמצא בסביבתנו: נמלי תעופה, כבישים, גשרים, תחנות אוטובוס, רכבות, התקני תקשורת, מתקני אינטרנט, תשתיות רדיו מערכות ביוב, תחנות כוח, מתקנים להולכת מים ועוד. ולחיזוק דברינו בפתיחה, השקעה בתשתיות היא אכן חלופה להשגת תשואות בסיכון מינימאלי כאשר הסיבות המרכזיות לכך הן הקורלציה הנמוכה (עד אפסית) לשוק ההון והעובדה כי הממשלה עצמה מתמרצת בעלי הון להיכנס ולהשקיע בתחום התשתיות. כפועל יוצא מכך, מדובר באפיק סולידי ובטוח יותר בהשוואה להשקעות ה”מסורתיות” בבורסה.
פיתוח תשתיות בישראל הוא שוק של מיליארדי שקלים, אשר עד לפני שנה וחצי עוד היה נחשב ל”מועדון סגור” שרק מעטי מעטים החזיקו בכרטיס כניסה אליו. אולם בעקבות החלטתה של וועדה מיוחדת שתפקידה הוא לקדם הקמת קרנות תשתיות – המצב השתנה: הוסרה החומה אשר הפרידה בין הציבור הרחב להשקעות בתשתיות שכן קרנות אלו הפכו את האפיק הזה לנגיש גם עבורו.
השקעות אלטרנטיביות בתשתיות – דוגמאות מהשטח
ג’נריישן קפיטל – קרן התשתיות הציבורית הראשונה בישראל המתמקדת בתחומי ההיסעים והתחבורה הציבורית ובייצור חשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. על פי נתונים שפרסמה ברבעון הראשון השנה (2020), השיגה ג’נריישן קפיטל כ- 16.9% תשואה כאשר הרווח הנקי עבור בעלי המניות עמד על 67.3 מיליון שקלים.
פרויקט הרכבת הקלה בירושלים: פרויקט דגל לאומי של מערך היסעים המוני בירושלים באמצעות רכבת קלה הנוסעת לאורך עשרות קילומטרים ברחבי העיר. הפרויקט יצא לדרך בנובמבר 2002, לאחר שקבוצת יזמות בשם סיטיפס (המורכבת מבעלותם של אשטרום, הראל השקעות, קרן תשתיות ישראל וקרנות ההשתלמות של המורים והגננות) זכתה במכרז ייעודי של המדינה לסייע בהקמת הקו הראשון בפרויקט הרכבת הקלה. בשנת 2011 הושלמה הקמתו של הקו הראשון (הקו האדום) והעבודה על הקמתו של קו שני נוסף (הקו הירוק) נמצאת בימים אלו בשיאה. ב- 12 לפברואר השנה (2020), נחתם בין המדינה לחברת סיטיפס הסכם להשבת זכויות בפרויקט והמדינה צפויה להעביר לסיטיפס סכום של 1.6 מיליארד שקלים אשר מהם יגזרו רווחים לבעלי המניות והשליטה.
כביש 6: כביש 6 הוא הכביש הארוך ביותר בישראל המשמש כציר תנועה מרכזי למעבר מהיר ונוח בין צפון הארץ לדרומה. מכיוון שהוקם מכספיהם של משקיעים פרטיים, כביש 6 הוא כביש אגרה (הראשון מסוגו בארץ) אשר הנסיעה דרכו כרוכה בתשלום. בניית הכביש החלה בשנת 2002, לאחר שחברה בשם ‘דרך ארץ’ נבחרה במכרז ע”י המדינה להיות הזכיינית אשר תקים ותפעיל אותו בשטח.
בסוף 2012, הועברה בעלות הזכיינות של ‘דרך ארץ’ לידיהם של ‘קרן תשתיות ישראל’ ו- ‘קרן נוי’ מה שהניב ליזמים המקוריים ‘אפריקה ישראל’, ‘שיכון בינוי’ ו- ‘Canadian Highways’ רווח אדיר בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הזיכיון על הכביש צפוי להסתיים ב- 2029 ולאחרונה הועלו לגביו 2 הצעות של שרת התחבורה, הגברת מירי רגב: האחת מתייחסת להארכת תקופת הזיכיון עד שנת 2032 בתמורה להפחתת תעריפי הנסיעה בכביש 6 והשנייה היא להקים בו נתיב נסיעה חדש (הרביעי במספר) אשר אמור להשתרע מאזור מחלף קסם ועד למחלף עירון בעלות בנייה המוערכת בכ-2.5 מיליארד שקלים.
מהם יתרונות ההשקעה בתשתיות?
ערבות ממשלתית לרכישת תשתיות לאחר הקמתן.
הזרמת כסף ממשלתי אל השוק הפרטי במטרה לקדם פרויקטים של תשתיות.
אפשרות לדעת מראש את מועד והיקף התשואה אשר ההשקעה צפויה להניב.
קבלת קדימות בחלוקת רווחים ודיבידנדים.
טווח השקעה קצר יחסית – פעמים רבות מדובר בפרויקטים אשר בנייתם אורכת שנים בודדות.
קורלציה נמוכה לשוק ההון אשר הופכת את ההשקעה לבטוחה וסולידית יותר.
שקיפות מלאה ודיווחים שוטפים על סטאטוס התקדמות הפרויקטים.
יישום אסטרטגיות גידור אשר מספקות הגנה על כספי המשקיע.
יתרון נוסף שלא הזכרנו, הוא שתחום ההשקעה בתשתיות פורח במיוחד דווקא בעתות משבר. כך למשל, בתקופת הסגר הראשון, שר התחבורה דאז, בצלאל סמוטריץ’, קידם במלוא המרץ פרויקטים תחבורתיים ברחבי ישראל כגון הקדמת העבודות על הרכבות הקלות בת”א ובירושלים, קידום נת”צים ונתיבים מהירים, תחזוקה ופיתוח כבישים ועוד. לשם כך, הקצתה הממשלה תקציב עתק של 900 מיליון שקלים וחברות התשתיות החלו לפעול בשטח לקידומם של אותם פרויקטים.
שוקלים להשקיע בתחום התשתיות מעוניינים בשירות השוואה מקצועי בין הצעות השקעה מגוונות בתחום? אז כל מה שעליכם לעשות הוא להשאיר פרטים למטה ואנו נדאג לקשר אתכם (ללא דמי תיווך) אל גופים פיננסיים מובילים אשר יחשפו אתכם אל הזדמנויות השקעה אקסקלוסיביות!
השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן
מהן האופציות הקיימות ולמי זה מתאים?
השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן – נכס של השקעה!
עשרות (אם לא מאות אלפים) מבעלי ההון בישראל מבינים כי הדרך להשגת איתנות כלכלית עוברת ב- “שביל הזהב” הזה שנקרא עולם ההשקעות. בשל כך, רבים מתוכם עושים את הבחירה המתבקשת ושולחים את הכסף לעבוד בשבילם על ידי פתיחה של תיק מנוהל בבורסה והשקעה באפיקים כמו מניות, אג”ח (איגרות חוב), תעודות סל, חוזים, כתבי אופציה ועוד. פייר? אפשר להבין אותם… הרי כבר תקופה ממושכת (מאוד) שהריבית בארץ היא אפסית אז הם מוצאים הזדמנות להשיג תשואות גבוהות דרך השקעות באפיקים סחירים בשוק ההון.
המה מה? יש פה מלכוד מסוים; השקעות בשוק ההון הן נורא תנודתיות וזה הופך אותן לאפיקים בעלי רמת סיכון גבוהה. אז מה עושים? לא משקיעים?? לא, כלומר כן; ברור שאפשר להשקיע, רק שניתן היום לעשות זאת בצורה חכמה ע”י יצירת גיוון לאפיקים ה“מסורתיים” דרך כניסה אל עולם ההשקעות האלטרנטיביות וספציפית לנישה של השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן.
מהן השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן?
השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן (והשקעות אלטרנטיביות בכלל) הן כאלו המציעות חלופה להשגת תשואה פוטנציאלית – במקום ההשקעות בנכסים סחירים כגון מניות, איגרות חוב, תעודות סל, חוזים וכו’. ובכלל, כשאנו אומרים השקעות נדל”ן אלטרנטיביות אנחנו מדברים על השקעות אשר אינן נמצאות בקורלציה (מתאם) לשוק ההון או שהקורלציה הזו היא ברמה נמוכה מאוד. מבחינה זו, אפיקים אלה נחשבים לסולידיים כיוון שהם לא מושפעים מתנודות השווקים וזה מעניק למשקיע רמות שליטה וביטחון גבוהות במיוחד.
מבחינת אפיקי השקעה, ההיצע הקיים הוא עצום: יש נדל”ן למגורים, נדל”ן מסחרי ועסקי (מלונות, משרדים, מתחמים תעשייתיים וכו’), פרויקטים של ‘מחיר למשתכן’, תמ”א 38, פינוי בינוי, התחדשות עירונית, דיור סוציאלי בבריטניה, דיור מוגן בבריטניה ועוד.
כעת נסקור את כמה מן האופציות הנ”ל:
השקעות נדל”ן אלטרנטיביות בדיור סוציאלי בבריטניה
ככלל, הגדרתו של דיור סוציאלי הוא בית המיועד למגורים אשר נמצא בבעלותן של רשות מקומית או עמותת דיור ייעודית. הדיור הסוציאלי הוא לא דיור רגיל והוא מיועד לאוכלוסיות מוחלשות בחברה אשר ידן אינה משגת לשכור או לרכוש בית בתנאי השוק הרגילים: בעלי הכנסות נמוכות, מחוסרי דיור, מקבלי קצבאות נכות, קשישים המתקיימים מקצבאות בסיסיות ואוכלוסיית מחוסרי העבודה.
רמת הביקוש לדיור סוציאלי בבריטניה
קודם כל, בבריטניה ישנם כ – 24 מיליון בתי אב כאשר 4.1 מיליון מתוכם הם בתי מגורים המיועדים לדיור סוציאלי. בחישוב מהיר, אנו מגלים כי 17% מכלל הבתים בבריטניה הם כאלו המשמשים למטרת דיור סוציאלי. כמו כן, היקף הביקוש שם לדיור מסוג זה נאמד בכ – 3.5 מיליון דרישות – שזה דיי קרוב למעשה למכסה המקסימאלית הקיימת.
וזה כמובן מלמד אותנו, על הצורך ההולך וגובר ביחידות דיור סוציאלי בבריטניה, מה שיוצר הזדמנות מצוינת להיכנס אל הנישה הזו כמשקיעים. אך למה שנרצה לעשות זאת? ממגוון סיבות:
האחריות על ניהול הנכס נמצאת בידיהן של רשויות מקומיות/עמותות דיור כך שאין אנו נדרשים להשקיע זמן (ובעיקר כסף) בתחזוקה, שדרוגים או שיפוצים.
הזדמנות לייצר תשואה פאסיבית קבועה לאורך שנים רבות (אשר יכולה פוטנציאלית להגיע לעד 10% בממוצע שנתי).
אפשרות ליהנות מפטור מלא על מס רכישה (בעיקר באזור של צפון בריטניה).
ישנן “תעודות ביטוח” כמו ערבויות על רווחי היזם, שעבודים, ערבויות ממשלתיות וקבלת קדימות בחלוקת רווח ודיבידנדים מהנכס.
לאור הביקוש הגובר לדיור סוציאלי בבריטניה, ישנן עמותות דיור שם אשר מוכנות לשלם “מענק תודה” מיוחד למשקיעים.
השקעות נדל”ן אלטרנטיביות בדיור מוגן בבריטניה
חוץ מהדוגמה הראשונה שהצגנו, מתפתחת לה בבריטניה נישת נדל”ן נוספת ומסקרנת במיוחד: השקעות נדל”ן אלטרנטיביות בדיור מוגן.
ככלל, דיור מוגן הוא דיור ייעודי המותאם לבני הגיל השלישי אשר יכול להבטיח להם חיים שקטים ונוחים יותר ולספק תמיכה לצורכיהם האישיים הייחודיים.
מהן היתרונות של השקעות בדיור מוגן בבריטניה?
כמדי שנה, קיים בבריטניה ביקוש אדיר ל- 14,000 מיטות לקשישים.
תוחלת החיים בבריטניה היא מן הגבוהות באירופה, מה שמגדיל את הביקוש למגורים אקסקלוסיביים עבור אוכלוסיות מבוגרות.
סטטיסטית, יותר משליש מבני ה-85 בבריטניה זקוקים לתמיכה סיעודית והדיור המוגן יכול לספק להם את הצורך הזה.
על פי הערכות, תעשיית הדיור המוגן בבריטניה מגלגלת כ- 20 מיליון פאונד בשנה.
השקעות בדיור מוגן בבריטניה אינן מצריכות התעסקות עם תחזוקת הנכסים.
ניתן לצפות מראש את היקפי התשואה בעבור ההשקעה.
ממשלת בריטניה הכריזה כי בכוונתה ליזום פיתוח אזורי נרחב בצפון המדינה, מה שגרם למשקיעים מכל רחבי העולם (וכמובן מישראל) להתעניין בהשקעות נדל”ן שם.
בריטניה מקבלת אליה בזרועות פתוחות משקיעים המתעניינים בתחום הנדל”ן ומאפשרת להם ליהנות מהטבות מיסוי ואפילו מפטור ממס רכישה.
השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן למגורים בישראל
תגידו מה שתגידו, אבל אין כמו בבית. וכשמדובר בהשקעות נדל”ן למגורים – גם אין דבר כזה שהביקוש אליו יסתיים. כי מה לעשות, מגורים תמיד נמצאים באופנה; ואם ניקח ונסתכל על ישראל היפה שלנו כמקרה בוחן, נגלה כי השקעות בנדל”ן למגורים היא אופציה אטרקטיבית ששווה (מאוד) לשקול אותה:
נכס מוחשי השומר על ערכו לאורך שנים – אם היה עלינו לבחור מילה יחידה אשר תגדיר במדויק את תחום הנדל”ן, אז ודאי היינו בוחרים ב- ‘יציבות’. ולמה יציבות? כי ככל שמדובר בהשקעות בנדל”ן – הן תמיד מוכיחות את עצמן ב“מבחן הזמן”: נכסי נדל”ן שומרים על הערך שלהם לאורך שנים רבות – אפילו בעתות משבר.
צמיחה אדירה בכמות האוכלוסייה –אוכלוסיית ישראל מונה כיום למעלה מ- 9.1 מיליון אזרחים כאשר המספר הזה, לשיטתם של מומחים, צפוי להגיע לכ- 9.6 (או אפילו 10.6) מיליון אזרחים עד שנת 2030. באופן טבעי, הגידול באוכלוסייה יעשה את שלו ויגביר את הביקוש לנדל”ן למגורים.
שיעור מתגרשים גבוה – שיעור המתגרשים בישראל הוא מן הגבוהים ביותר בעולם. למעשה, על פי הסטטיסטיקה, כל 1 מתוך 4 זוגות שמתחתנים בארץ – עשוי למצוא עצמו חוזר אל מדרגות הרבנות – רק בכיוון ההפוך. “הפרדת הכוחות” הזו, כמובן, צפויה להעלות את רמת הביקוש לנדל”ן למגורים.
השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן – איך מתחילים?
אם אתם שוקלים לבצע השקעה אלטרנטיבית בנדל”ן, עומדות בפניכם 2 אופציות:
הראשונה – לבצע השקעה ישירה בנכס והשנייה – להצטרף אל קרן נדל”ן אלטרנטיבית אשר תאתר ותנהל עבורכם את ההשקעה. באופציה הראשונה אתם צריכים לדאוג להכל; לאיתור הנכס, למתווך, לשמאי, לעורך דין, לתחזוקה, לשיפוצים וכו’. באופציה השנייה, לעומת זאת, כל הסיפור הזה נחסך מכם כיוון שעומד מאחוריכם צוות מנוסה ומקצועי אשר מנהל עבורכם את ההשקעה ואת הנכס כאשר פוטנציאל התשואה מקרנות הנדל”ן עשוי להיות גבוה יותר מהשקעות ישירות בנכסים.
מהי קרן נדל”ן אלטרנטיבית?
קרן נדל”ן היא גוף פיננסי המתווך בין יזמים למשקיעים כאשר דאגתה המרכזית (לכל אורך הדרך) היא להגן על האינטרסים של האחרונים. ברמה המבנית, קרנות הנדל”ן מאורגנות באופן הבא: בראש הפירמידה יש ‘שותף כללי’, שהוא בעצם אדם או חברה עסקית האחראים לניהול הקרן. תחתם ישנם עד 35 ‘שותפים מוגבלים’ (או “ניצעים”) שהם בעצם המשקיעים שמצטרפים אל הקרן. כמו כן, ישנו גורם ‘נאמן’ (על פי רוב עורך דין) שתפקידו הוא לוודא התנהלות תקינה של “נתיב הכסף” – החל מרגע גיוסו מן המשקיעים ועד לרגע שבו הוא שב ומחולק להם בתוספת תשואה.
יתרונות ההשקעה דרך קרן נדל”ן
לא צריך רקע קודם בהשקעות או בנדל”ן: קרן הנדל”ן מבצעת בדיקת נאותות מקיפה על מנת לבחון את טיב העסקה שעל הפרק: מי היזם? מה הניסיון שלו? האם הפרויקט נמצא באזור מבוקש? מהם מחירי הקניה והמכירה באותו האזור? ועוד…
תעודות ביטחון חזקות: האינטרס של מנהלי קרנות הנדל”ן הוא הרווח שלכם. ולא, זה לאו דווקא נובע מהיותם אלטרואיסטיים אלא מהעובדה הפשוטה שאם אתם תחוו הפסדים – הם יחוו הפסדים בעצמם. לכן, הם יעשו הכול כדי שתזכו לראות רווח שזה אומר, בין היתר, לגדר אתכם בבטוחות חזקות כגון מתן ערבות על רווחי היזם, שעבודים, ערבות של חברת ניהול הנכסים וקבלת קדימות בחלוקת רווחים ודיבידנדים.
ניסיון ומקצועיות שמקנים שקט: צוותי ומנהלי קרנות הנדל”ן הם העילית של העילית שבאנשי המערכת הפיננסית; מדובר בכלכלנים, בכירים שניהלו תיקי השקעות במוסדות פיננסיים מובילים ובעיקר באנשים שמבינים דבר (או אלף) על שוק הנדל”ן המקומי והבינלאומי.
השקעות אלטרנטיביות בנדל”ן – למי זה מתאים?
השקעות אלטרנטיביות בקרנות נדל”ן יכולות להתאים לבעלי הון משמעותי ולגופים מוסדיים גדולים. ברמת המספרים, ההון המינימאלי להשקעות בקרנות נדל”ן מתחיל בסדר גודל של 300,000 שקלים כאשר יש לקחת בחשבון את אי הגמישות הכספית שכן מדובר על פי רוב בהשקעות לטווח ספציפי אשר יכול לנוע בין 3-5 שנים ואף מעבר לכך.
מחפשים השקעת נדל”ן אלטרנטיבית? אז כל מה שעליכם לעשות הוא להשאיר פרטים למטה ואנו נדאג לקשר אתכם (ללא עלות) אל גופים פיננסיים מובילים אשר יחשפו אתכם אל הזדמנויות השקעה אקסקלוסיביות בתחום!
השקעות אלטרנטיביות בתחום האנרגיה המתחדשת:
לפני הכול, אנרגיה מתחדשת היא שאיפה אנושית גלובלית: להפוך את העולם למקום ראוי ופחות מזהם לחיות בו. לראייה – בשנת 2015, התקיימה בפריז וועידה גלובלית בנושא איכות הסביבה, כאשר מדינות רבות הצהירו על כוונתן להפחית את השימוש בדלקים ובגזי חממה, ולהגדיל את השימוש באנרגיות ירוקות כגון מים, רוח וקרני שמש. אצלנו לדוגמה, שר האנרגיה, מר יובל שטייניץ הכריז על יעד לאומי שאפנתי: להגיע, תוך עשור, למצב בו היקף החשמל המיוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת – יעמוד על 30%. היום אגב, סך היקף החשמל בארץ המיוצר בעזרת אנרגיה מתחדשת עומד על 5% בלבד. ורק שם השוואה, בגרמניה של אנגלה מרקל היקף החשמל המיוצר באמצעות אנרגיה מחדשת – עומד כבר היום על 40%.
אז מדוע השקעות באנרגיה מתחדשת נחשבות להזדמנויות אטרקטיביות? נורא פשוט – בגלל הביקוש ההולך וגובר לפתרונות אנרגטיים שאינם מזהמים. וכשקיים ביקוש – נוצרות הזדמנויות למינוף כלכלי. נקודה.
השקעות אלטרנטיביות בפודטק:
אנחנו לא יודעים מה איתכם, אבל אנחנו הכי בעד שבעתיד הקרוב (והרחוק) תהיה לנו נגישות ברמה גבוהה למזון איכותי ובריא יותר. וזה בדיוק העניין שבו עוסק תחום הפודטק (Food tech): להביא בשורה של חדשנות יצירתית אל תעשיית המזון: פיתוח ושדרוג שיטות ייצור, יצירת תחליפים בריאים למוצרי בשר, פיתוח בטיחות במזון, הגברת ייעול בגידולים חקלאיים, ייעול תהליכי אספקה ומכירה ועוד.
ומה לגבי הזדמנויות ההשקעה? ובכן, בישראל לבדה ישנם למעלה מ 200 חברות פודטק בתחום אשר מושכות אליהם משקיעים קטנים וגדולים כאחד – ופותחים בפניהם הזדמנות ליצירת רווח כפול: הראשון – תרומה אנושית אדירה לפיתוח מזון בריא יותר והשנייה – פוטנציאל (גדול) לקצור את “פירות” ההצלחה עם השגת תשואות מרשימות.
רוצים דוגמה קטנה? קבלו: לפני פחות מחודשיים, בתי ההשקעות מור ומיטב דש השקיעו 3 מיליון דולרים ב- SavorEat, חברת פודטק המפתחת בשר מן הצומח, תוך שימוש בטכנולוגיית הדפסת תלת ממדית ובחומרי גלם ייחודיים ומזינים. מסקנה – אם משקיעים מוסדיים נותנים אמון בפודטק, אז למה שאתם לא תיתנו??
השקעות אלטרנטיביות בביוטק:
ביוטק (Biotech) הוא נישת מדע ייחודית העוסקת בפיתוחים טכנולוגיים בתחום הבריאות. בין היתר, מדובר בפיתוח תרופות המשמשות לטיפולים בסרטן, בטרשת נפוצה, בהפרעות כבד, בעיות בלב ובעוד מגוון נרחב של בעיות רפואיות.
בנוסף מדובר בפיתוח יישומים ואביזרים רפואיים כמו אפליקציות המשמשות לביצוע ניתוחים מרחוק, ברובוטים המבצעים פעולות כירורגיות רגישות, בבניית רגליים תותבות עבור אנשים שאיבדו את הרגליים, בפיתוח וייעול תהליכי אבחון חדשניים ועוד…
ורק כדי להעשיר לכם את הידע, ישראל היא בין מעצמות הביוטק המובילות בעולם, כאשר למעלה מ 1600 חברות ביוטק הפועלות בארץ – מרכיבות שוק ענק ומשגשג בהיקף של 1.5 מיליארד דולרים בשנה!
ויש אפילו “עדכון טרי”, ממש מהחודש האחרון:
לאחר ההודעה הדרמטית על נרמול היחסים עם איחוד האמירויות, 2 חברות ביוטק ישראליות בשם “פלוריסטים” (חיפה) ו – “טרה גרופ” (מכון ויצמן, רחובות) חתמו בזו אחר זו על שת”פים נרחבים עם 2 מוסדות אמירתיים גדולים:”APEX” – קרן ההשקעות הממשלתית של דובאי ו – “ADSCC” – המרכז לטיפולים בתאי גזע הממוקם באבו דאבי.
בטווח המיידי, מטרת החיבורים הללו היא למצוא פתרון יעיל למגפת הקורונה. אך מעבר לכך המטרה היא להמשיך ולהעמיק את העבודה משותפת, כדי להביא בשורות רפואיות גדולות בעתיד. וככל שזה נוגע לציבור בעלי ההון, נפתח בפניו דלת הזדמנויות נדירה אשר תאפשר לו להשקיע באפיקים חדשים ולייצר (פוטנציאלית) מינוף כלכלי אדיר!
לסיכום נאמר, כי בדומה להשקעות אלטרנטיביות באנרגיה ובפודטק (ואם נודה על האמת – הרבה מעבר לכך), השקעות ביוטק הן סופר אטרקטיביות, משום שמדובר בתחום המגלם בתוכו את השאיפה האנושית מספר אחת: לחיות חיים ארוכים ובריאים עד כמה שניתן.
השקעה אלטרנטיבית מה צריך לדעת!
קרן ההשקעות ‘סיטרין ביוטק’ מבית וולת’סטון (Wealthstone) החזקות, היא בין קרנות הביוטק המובילות בישראל. היא עוסקת בניהול השקעות בתחומי ביוטק נרחבים, החל מפיתוח מכשורים רפואיים ועד ליצירת פלטפורמות בריאות מקוונת, כאשר עיקר פעילותה מתמקד בפרויקטים מבטיחים – כאלו הנמצאים צעדים ספורים מ”הפריצה הגדולה” אל השווקים הגלובליים.
השקעות אלטרנטיביות במוצרים מובנים:
מוצרים מובנים (Structured products) הם נכסים פיננסיים אשר מונפקים על ידי הבנקים או בתי ההשקעות הפרטיים וניתן לחלק אותם לשני סוגים:
פיקדונות מובנים: פיקדונות מובנים הן תוכניות השקעה אלטרנטיביות אשר יכולות להיות קשורות למניות, שערי מט”ח, מדדים ועוד כאשר משך זמן ההשקעה בהן מוגדר מראש והיקף התשואות (הפוטנציאלי) שלהן עשוי להשתנות. פיקדונות מובנים הם הסוג הנפוץ ביותר של מוצרים מובנים.
איגרות חוב מובנות: איגרות חוב מובנות הן ניירות ערך ייחודיים, אשר שיעור הריבית שלהם עשוי להשתנות, בהתאם להתנהגותם של ‘נכסי בסיס’ כגון סחורות, שערי מטבעות, מדדי מניות ועוד. בניגוד לפיקדונות המובנים, משקיעים אשר השקיעו באיגרות המובנות רשאים למכור אותן עוד בטרם הגיע תאריך פדיונן המקורי.
אחד היתרונות (המצוינים) של המוצרים המובנים, זו האופציה להתאים אותם בצורה מושלמת אל ה”פרופיל הפיננסי” של כל משקיע (ומשקיעה) על פי צרכים פיננסיים אישיים ורמות סיכון על ההון.
השקעות אלטרנטיביות במוצרים מובנים – אסטרטגיות השקעה
בהשקעות אלטרנטיביות במוצרים מובנים ישנן 2 אסטרטגיות השקעה ייחודיות:
השקעה עם חסינות על ההון (Capital Guarantee): מכירים את התוכנית הישרדות? נכון יש שם את ‘פסלון החסינות’ שמונע הדחה של מתמודדים?
אז ברמת העיקרון, זה קצת דומה, רק שהכוונה היא להגנה על ההשקעה הראשונית בכל מצב לצד הזדמנות פוטנציאלית להשיג תשואות בהתאם לביצועי הנכס שעל הפרק. כך למשל, אם השקעה של שנתיים במדד ת”א 125; לא הצליחה להניב עבורכם תשואה, יוחזר לכם ההון הראשוני שהשקעתם במלואו.
השקעה מותנית ביצועים (Conditioned Capital): במקרה כזה, ההון הראשוני עדיין יכול להיות מוגן – אך זה יקרה במידה שביצועי הנכס אינם יורדים מרמה מסוימת. כך למשל, אם השקעתם במדד ת”א 125 וביצועי המניה ירדו בפחות מ 30% – אתם תזכו לראות תשואה. מנגד, אם ביצועי המניה ירדו ביותר מ – 30% אז החזר ההשקעה שלכם יחושב על פי רמת הביצועים.
השקעות אלטרנטיביות במטבעות דיגיטליים:
בשנת 2009, התרחשה אחת מן ה”פריצות” הגדולות בתחום ההשקעות האלטרנטיביות. הכול החל כאשר קבוצה אנונימית בשם “סאטושי נאקומוטו” מיפן (ולא, זה לא שם של קומבינציית סושי) השיקה את המטבע הדיגיטלי הראשון בעולם – ה”ביטקוין” (Bit Coin).
ובינינו? גם אם אתם לא מומחים גדולים בהשקעות, הסיכוי שהמונח ביטקוין עבר לכם אל “מתחת לרדאר” הוא נמוך עד אפסי לחלוטין
(מה, לא ככה?)
בכל אופן, הרעיון של יצירת מטבע אשר אינו משתייך למדינה מסוימת, נולד בעקבות המשבר של 2009 – לאחר שמערכות פיננסיות ברחבי העולם (ובראשן בארצות הברית) קרסו בזו אחר זו כמו מגדל קלפים שברירי. תוך שנים בודדות, בעקבות הצלחתם הכבירה של מטבעות הביקטוין אשר הפכו משקיעים רבים לעשירים, החלו לצוץ להם (כמו “מטבעות אחרי הגשם”) עוד מאות רבות של מטבעות דיגיטליים (וביניהם האת’ריום, הריפל, המונרו, הלייטקוין ונוספים) אשר מרכיבים את מה שמכונה היום “שוק הקריפטו” או שוק “המטבעות המבוזרים”.
ומדוע מטבעות דיגיטליים הם אפיק ששווה לבחון אותו? יש לזה 2 סיבות:
מזה שנים ארוכות, שיעור הריבית במשק הוא נמוך. אם תוסיפו לכך את העובדה כי שוק ההשקעות הישראלי הוא לא ממש “כמות גרגרי האורז הגדולה בקערה”, אז תבינו כי מדובר כאן באופציה חלופית אטרקטיבית אשר יכולה לאפשר (פוטנציאלית) להשיג תשואות מרשימות תוך זמן קצר. עם זאת, חשוב להוסיף, כי השקעות במטבעות דיגיטליים מתאימות בעיקר ל”אוהבי סיכונים” – אנשים המחזיקים בהון פנוי משמעותי המוכנים לסכן אותו בשווקים תנודתיים במיוחד.
מטבעות דיגיטליים מאפשרים לנו לשלם עבור שירותים ומוצרים בצורה מקוונת ומאובטחת. בנוסף, יותר ויותר עסקים ממדינות רבות בעולם מוכנים להכיר במטבע הדיגיטלי כאמצעי תשלום לכל דבר ועניין.
השקעות אלטרנטיביות בהלוואות חברתיות ועסקיות
בעיקר בשנים האחרונות, הולך ומתפתח לו אפיק חדש בנוף ההשקעות האלטרנטיביות: הלוואות חברתיות (Private 2 Private או בקיצור P2P) והלוואות עסקיות (Private 2 Business או בקיצור P2B). בגדול, הרעיון הוא מאוד פשוט: דרך הצטרפות לפלטפורמות או קרנות ייעודיות, המשקיעים הופכים למעין “בנק” אשר יכול להלוות כספים לציבור הרחב או לעסקים/תאגידים אשר זקוקים לתזרים מזומנים.
יתרונן הגדול של ההשקעות הללו, הוא שהגופים המנהלים את מתן ההלוואות מורכבים מאנשי מקצוע עם ניסיון נרחב בעולם הפיננסי. הלכה למעשה, מדובר בחברות המבצעות עבורכם בדיקות רקע על הלווים והן דואגות להעניק לכם תמיכה ובטוחות חזקות כגון מתן ערבויות אישיות.
מבחינת אנשים/עסקים אשר זקוקים להלוואה בדחיפות, מדובר בבשורה של ממש: אם נניח קורה מצב שהם אינם זכאים להלוואה בנקאית (או חוץ בנקאית), ייתכן כי הם יהיו זכאים להלוואה חברתית דווקא. בנוסף, בהשוואה להלוואות “המסורתיות” בבנקים אשר הריבית בהן נעה בין 8%-11% בממוצע, הריבית הממוצעת בהלוואות החברתיות עומדת על שיעור של 3.5% בלבד.
השקעות אלטרנטיביות בנכסים דיגיטליים
כמו בכל תחום, ככל שחולף הזמן, גם השקעות אלטרנטיביות הולכות ומתפתחות ועוברות תמורות ושינויים גדולים. ומוקדם יותר דיברנו על אחת ההתפתחויות הללו, כאשר הצגנו את אופציית ההשקעה במטבעות וירטואליים (מה שנקרא “שוק הקריפטו”). אז בדומה (אך קצת שונה), קיימת היום מגנה שרק הולכת וצוברת תאוצה – השקעה בנכסים דיגיטליים. ומה זה בדיוק “נכסים דיגיטליים”? זו כל פלטפורמה מקוונת בעלת ערך:
בלוגים
אתרי פודקאסטים (אתרים לשידורי רדיו באינטרנט)
ערוצי יוטיוב
פורטלים למיניהם (כמו פורטל דירות, רכבים, עורכי דין, פיננסים ועוד)
פרופיל אינסטגרם
פרופיל לינקדאין
עמוד עסקי בפייסבוק
חנות איקומרס (אתר המאפשר לבצע רכישות ומסחר אלקטרוניים)
אפליקציות (כמו אפליקציית “טיקטוק”
דף נחיתה
דף מכירה
קורסי “אונליין” (כמו לימודי אנגלית, שיעורי פסיכומטרי, בישול וכו’).
אבל למה לנו להשקיע בנכסים דיגיטליים בכלל? הנה הסיבות המרכזיות:
השקעה בנכסים דיגיטליים אינה חייבת להיות באלפי, עשרות אלפי או מאות אלפי שקלים והיא יכולה לספק יחס החזר-השקעה מעולה (Rate Of Return).
ניהול נכס דיגיטלי הוא משהו שאפשר לעשות בכל מקום ובכל זמן (אפילו בשבת בלילה!) וכל מה שצריך הם משתמש, סיסמה, חיבור לאינטרנט ולפטופ/סמארטפון.
קל מאוד “להפיץ את לחמכם על פני הרשת” ולגרום לנכס הדיגיטלי שלכם להפוך למבוקש ובעל ערך רב יותר.
אם הנכס הדיגיטלי שלכם איכותי מספיק, הוא יכול להניב לכם תשואות פסיביות אפילו בזמן שאתם ישנים. ואיך אמר חכמנו – המשקיע האמריקני, מרק וורן באפט? “אם לא תמצא איך לעשות כסף בזמן שאתה ישן, אתה תעבוד עד יומך האחרון”.
איך “מתרגמים” נכסים דיגיטליים לכסף? מוניטיזציה
קליקים: הדרך הנפוצה והמוכרת ביותר להשגת תשואות מנכסים דיגיטליים, היא ליצור מודעות במערכת הפרסום של גוגל – גוגל אדס (Google Ads): אתם בונים מודעה בגוגל אדס (או נעזרים באיש דיגיטל שיסייע לכם), מפרסמים אותה ויכולים להגדיר שההקלקות עליה תהיינה שוות כסף.כמו כן, אפשר כמובן לייצר מודעות ממומנות במטרה לקדם פעילות עסקית כגון חנות מקוונת של תכשיטים.
פעילות שיווק שותפים (Affiliate Marketing): שיתוף פעולה עסקי שמטרתו היא קידום מכירות וזאת באמצעות קידום אתרים אורגני (SEO), קידום אתרים ממומן (PPC), שליחת ניוזלטרים (שיווק דרך המייל), שיווק דרך הוואטסאפ, קידום ברשתות החברתיות ועוד. הבסיס לשיווק שותפים הוא קבלת עמלות על פרסום; ברגע שהבאנו למישהו לקוח (או שהוא הביא לנו לקוח) צריך להיות על כך תגמול. וכבעלי נכס דיגיטלי אנחנו יכולים להיות בשתי עמדות: המוכרים שמקדמים את הפעילות שלהם או המפרסמים שמקדמים אחרים את באמצעות הנכס הדיגיטלי שלנו (אתר חדשות, כלכלה, אתר תדמית, פורטל וכו’).
מכירות: מכירת שירות/מוצר המשווקים באמצעות הנכס הדיגיטלי שלנו או מכירה של הנכס הדיגיטלי עצמו (למשל – מכירת חנות פעילה באמזון).
השכרה: אז נכון שנכס דיגיטלי הוא לא נכס נדל”ן, אך בהחלט ניתן להשכיר אותו ולהרוויח מזה תשואות. כך למשל, אפשר להשכיר אתר אינטרנט שכבר מקודם ברשתות ובמנוע החיפוש אשר יכול להכניס בעבור מי שמשכיר אותו פניות רבות מלקוחות חדשים.
למכור לידים: ליד, אם תרצו, זו מילה נרדפת ל“גביע הקדוש” של עולם הדיגיטל. ולמי שלא הכי מכיר, “ליד” הוא לקוח שנכנס לאתר מסוים ומשאיר בו פרטים ליצירת קשר. מבחינה זו, מכירת לידים הוא עסק “לוהט” שיכול להיות מתורגם לנו ללא מעט כסף.
—סיכום ביניים—
מכיוון שמדובר במדריך ארוך ומקיף, נעשה רגע פאוזה כדי ליישר קו על מה שלמדנו:
השקעות אלטרנטיביות הן חלופה לשוק ההון (מניות, תעודות סל, איגרות חוב, חוזים ועוד) ובהשוואה אליו הן מאופיינות ברמת תנודתיות נמוכה.
השקעות אלטרנטיבות הוא עולם ענק של אפיקים מגוונים:
השקעות בנדל”ן (למגורים, למסחר, תמ”א 38, השקעות בדיוק מוגן ועוד)
השקעות בתשתיות (כמו פיתוח ושדרוג תחבורה, הקמת מתקני מים, פיתוח תשתיות תקשורת ועוד)
השקעות באנרגיה מתחדשת (הגברת השימוש באנרגיות “נקיות” כמו מים, רוח ואנרגיה סולארית)
השקעות בביוטק (פיתוחים טכנולוגיים בעולם הבריאות)
השקעות בפודטק (הטמעת חידושים בתעשיית המזון)
השקעות במטבעות דיגיטליים (“שוק הקריפטו”)
השקעות בהלוואות חברתיות ועסקיות.
מרבית “השחקנים” על מגרש ההשקעות האלטרנטיביות הם משקיעים מוסדיים גדולים (בתי השקעות וסוכנויות ביטוח). עם זאת, בשנים האחרונות מתפתחת מגמה של הנגשת השקעות אלטרנטיביות למשקיעים פרטיים מה שחושף אותם אל מגוון הזדמנויות לייצר מינוף כלכלי.
מה מצפה לכם בהמשך? קחו לכם דקה, שתו כוס מים והמשיכו לגלול!
השקעות אלטרנטיביות בזמן קורונה – סקירת מצב בישראל
לפני שנדבר על השקעות אלטרנטיביות בזמן קורונה, ישנו נתון חשוב שכדאי להכיר ורצוי לתת עליו את הדעת: בעיקר בשנים האחרונות, שוק ההשקעות האלטרנטיביות נמצא בצמיחה אדירה – ולא רק מבחינת היצע מתרחב של הזדמנויות השקעה (השקעות בנדל”ן, השקעות בתשתיות, השקעות בביוטק, השקעות בפודטק, השקעות במטבעות דיגיטליים, השקעות בהלוואות חברתיות וכו’) אלא גם מבחינת הגדלת ה”מרכיב האלטרנטיבי” (היקף הנכסים האלטרנטיביים) אשר משקיעים בוחרים לשלב בתיקי ההשקעות שלהם.
אם עד לא מזמן אחוז המרכיב האלטרנטיבי עמד על שיעור של 5% בלבד אז היום היקפו מגיע כבר לכ – 20% בממוצע – כמעט רבע מסך הנכסים הפיננסיים שקיימים בתיק ההשקעות. אך מה קורה עם השקעות אלטרנטיביות בתקופות משבר? ובכן, הדוגמה הכי רלוונטית לכך הוא משבר הקורונה העולמי אשר מוסיף, למרבה הצער, להנחית עלינו מהלומות בריאותיות וכלכליות קשות, אך בכל זאת; למרות הכול, הוא גם טומן בחובו הזדמנויות ייחודיות עבור כל מי שמחפש אחר אפיקי השקעה חדשים.
כך למשל, בתקופת הסגר הראשון, ממשלת ישראל הקצתה כ- 900 מיליון שקלים על מנת להניע ולזרז פרויקטים תחבורתיים גדולים כגון קידום עבודות על הרכבות הקלות בירושלים ובתל-אביב, קידום עבודות של נת”צים (נתיבי תחבורה ציבורית) ונתיבים מהירים, עבודות תחזוקה, שדרוג ופיתוח כבישים ועוד מגוון פרויקטים תחבורתיים אחרים. אך מה כל זה אומר לגבי הזדמנויות השקעה? אז להזכירכם, מוקדם יותר במאמר דיברנו על השקעות אלטרנטיביות בתשתיות ומנינו את מגוון היתרונות החשובים שיש להן. למשל:
קדימות בקבלת רווחים
השקעות לפרקי זמן קצרים יחסית
אפשרות לדעת מראש את צפי סיום הפרויקט וכמה תשואה הוא אמור להניב
עידוד ממשלתי באמצעות הזרמת הון כדי לעודד בעלי הון פרטיים להשקיע בתשתיות לאומיות
קבלת ערבות ממשלתית (בטוחה חזקה ביותר!) לרכישת תשתיות לאחר הקמתן.
ועוד…
לצד הנאמר, נוסיף, כי הסיפור של השקעות אלטרנטיביות בזמן קורונה – ממש לא נעצר בתחום התשתיות בלבד.
למעשה, דווקא היום יש מגמה מתרחבת של השקעות אלטרנטיביות מגוונות כגון השקעות באנרגיה מתחדשת (לרבות באנרגיה סולארית), השקעות בתחום הביוטק, השקעות בתחום הפודטק (פיתוח טכנולוגיות מזון) והשקעות בתחום הנדל”ן.
ובאשר לתחום האחרון, ישנם המון בעלי הון אשר “נוהרים” אל עולם הנדל”ן והסיבה היא שמדובר באפיק יציב וסולידי המאפשר להשיג תשואות פאסיביות מנכסים מוחשיים אשר לרוב שומרים על ערכם. לראייה – לאחרונה פורסם כי למרות השלכותיו הכלכליות של משבר הקורונה, דווקא תחום הנדל”ן מצליח “להחזיק מעמד” ולהישאר יציב כסלע איתן.
השקעה אלטרנטיבית
לשיעורי ריבית בטווח הארוך ישנה השפעה משמעותית על מחירים בתחום הנדל”ן. כאשר הריבית יורדת – עלות המימון יורדת בהתאמה אל מתחת לתשואת שכר הדירה הפוטנציאלית, והנכסים הופכים ליעדים אטרקטיביים להשקעה.
אז כפי שניתן להסיק מהסיקור הקצרצר שהעלינו, השקעות אלטרנטיביות, דווקא בזמן קורונה, מצליחות לעשות את מה ש”ההשקעות המסורתיות” מדשדשות בו בזמני משבר: לאפשר לבעלי הון להשקיע בביטחון גדול יותר, בלי לחשוש שיישרף להם כל הכסף ועם הזדמנות אמיתית לייצר מינוף כלכלי ולראות (למרות הכול) את “האור שבקצה ההשקעה”.
עם זאת, לצד היתרון והפוטנציאל הגדולים אשר טמונים בהשקעות אלטרנטיביות, ישנם “3 כללי זהב” שתמיד חשוב שתזכרו:
אין דבר כזה השקעות חפות מסיכונים: השקעות אלטרנטיביות הן אפיק אטרקטיבי. זה נכון. אך בסופו של דבר, בדומה לכל השקעה, קיימת בהן רמת סיכון מסוימת. לעיתים מדובר בסיכונים אשר אינם גלויים על פני השטח, מה שאומר שעליכם “לחפור עמוק” כדי לגלות ולהיות מודעים אליהם.
לא שמים את כל “הביצים” בסל אחד: זה נכון לגבי עולם ההשקעות בכלל. לא רק לגבי השקעות אלטרנטיביות. תמיד עדיף לפזר את ההון על פני מספר אפיקים שונים – גם אם מדובר באפיקים של השקעות אלטרנטיביות. למשל: אם יש לכם הון פנוי ואתם רוצים להשקיע אותו בנדל”ן, נסו לבחון אפשרות לפזר אותו גם בתחומים נוספים כגון אנרגיה מתחדשת למשל.
לא בטוחים? פנו למומחים: גם אם עומד לרשותכם הון פנוי משמעותי, זה עדיין לא אומר שאתם מומחים גדולים בהשקעות אלטרנטיביות. אם אינכם בטוחים האם כדאי לכם ללכת על השקעה כזו או אחרת, אל תהססו ופנו למומחים בתחום. עדיף להודות בחוסר ידע מאשר לסכן את ההון האישי שלכם (למעבר לשירות השוואה מקצועי בין מגוון הצעות השקעה אלטרנטיביות – אתם יותר ממוזמנים להשאיר פרטים).
תודה על המידע… אבל מה קורה עם השקעות אלטרנטיביות בחו”ל?
נפלא ששאלתם! רק לפני שניכנס כאן בעובי הקורה, נפתח ברקע כללי קצר:
במציאות כלכלית בה הריבית נמוכה במיוחד (הממ הממ… אצלנו בישראל), זה כלל לא מפתיע שיש המון משקיעים מקומיים אשר מתחילים “ללטוש עיניים אל מעבר לים”, כדי לאתר אפיקים חדשים ואטרקטיביים שיאפשרו להם (פוטנציאלית) למנף את הכסף שלהם בצורה משמעותית יותר.
והיום, בתקופה בה קיימת טכנולוגיה מתקדמת ויש פלטפורמות המאפשרות להם לבצע “השקעות בקליק” – יותר ויותר בעלי הון מישראל יוצאים ל”מסע פיננסי” חדש: חיפוש אחר השקעות אלטרנטיביות בחו”ל.
מבחינת אופציות השקעה – המגוון הוא עצום. אפשר להשקיע בטכנולוגיה, בתעשיית המזון, בתחום התשתיות, בתחום האנרגיה, בשוק ההלוואות, בביוטק ובעוד המון תחומים נוספים. עם זאת, המשמעות של להיכנס לשווקים אלטרנטיביים בחו”ל זה לחזור ל”בייסיקס” וללמוד הכול מחדש: מה קורה בשוק, איך עובד תהליך ההשקעה, מה צריך לדעת מבחינת מיסוי וכו’.
מיני-מדריך: מה חשוב לבדוק על השקעות אלטרנטיביות בחו”ל?
כל משקיע, ללא יוצא מן הכלל, חייב להכיר את הכללים הבסיסיים אשר יסייעו לו להתמצא ב”מבוכי השקעות” חדשים. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר במשקיעים המחפשים הזדמנויות כלכליות בחו”ל, האמירה הזו מקבלת תוקף משנה חזק במיוחד. אז מה חשוב לבדוק על השקעות אלטרנטיביות בחו”ל? הנה 5 נקודות למחשבה:
מחקר מקדים ואיסוף נתונים: בדיוק כמו שלא קופצים למים לפני שלומדים לשחות, אתם לא תהיו “כרישים” בהשקעות אלטרנטיביות בחו”ל, לפני שתבצעו מחקר מעמיק המאגד בתוכו פרמטרים מרכזיים: מהו פוטנציאל הצמיחה בשוק? מהן רמות ההיצע והביקוש? מי הם “השחקנים” המרכזיים בתחום? וכו’. קחו כדוגמה השקעה בנכס בנדל”ן יזמי בארצות הברית. אתם לא תלכו ו”תקפצו על המציאה” – אלא רק לאחר שיהיו בידיכם פרטים מלאים ומקיפים: מי הוא יזם בפרויקט? האם היה לו ניסיון בפרויקטים דומים בעבר? מה הופך את אזור הפרויקט למבוקש? (אם בכלל…) ועוד.
אופן ביצוע ההשקעה: לפני שאתם נכנסים להשקעה אלטרנטיבית (מכל סוג, ולאו דווקא בחו”ל), עליכם לבחור באיזה אופן זה ייקרה: האם תהיו חלק מקבוצת משקיעים, תצטרפו אל קרן/חברת השקעות או שתיכנסו כמשקיעים יחידים. לכל אחת מן הדרכים יש יתרון ייחודי משלה, כאשר במקרה של קבוצת המשקיעים אתם תוכלו ליהנות מאופציות מינוף נרחבות, בקרנות השקעה יהיו לכם סיוע וליווי צמודים (לרבות באיתור הזדמנויות השקעה אטרקטיביות) וכמשקיעים יחידים פוטנציאל התשואה שלכם יהיה גבוה יותר.
תכנון של תחשיב עלויות: ישנם מקרים בהם השקעות אלטרנטיביות אינן מסתכמות בהשקעות ראשוניות בלבד ויש צורך “לשפוך” עליהן עוד כסף. דוגמה טובה לכך היא השקעות בתחום הנדל”ן, אשר חוץ מהעלות הראשונית של רכישת נכסים – עשויות “להפתיע” אתכם עם עלויות נוספות כגון מיסוי עירוני, תחזוקה, ביטוחים ועוד. בקיצור, אל תתפתו לקנות “השקעה בשק”. בדקו הכול. אבל הכול!
בטוחות/ערבויות: מה שהופך השקעות אלטרנטיביות לאטרקטיביות לרוב, היא העובדה שהן מגובות בבטוחות חזקות עבור המשקיעים. כך למשל, אם אתם חושבים על להשקיע בנדל”ן בחו”ל, חשוב שתוודאו כי קיימות בטוחות על הכסף שלכם: האם הוא מנוהל בחשבון נאמנות? האם קיימת ערבות מצד היזם? חברת הנכסים? הבנק? וכו’…
התייעצות עם מומחים להשקעות אלטרנטיביות בחו”ל: מה אתם עושים כשאתם מחפשים מידע על נושא מסוים? ד”ר גוגל כמובן! אבל עכשיו נדבר ברצינות… כמו שכבר ציינו קודם, אם אינכם בטוחים בצעדים שלכם בעולם ההשקעות האלטרנטיביות (ועל אחת כמה וכמה – בעולם ההשקעות האלטרנטיביות בחו”ל) אתם חייבים להיוועץ עם אנשי מקצוע אשר יוכלו לצייד אתכם בידע הרלוונטי אשר לסייע לכם לקבל החלטה נכונה. בקיצור, כשיש ספק – אין ספק: פנו למומחים להשקעות אלטרנטיביות בחו”ל והימנעו מעשיית טעויות מיותרות (ויקרות) בדרך.
לסיכום – השקעות אלטרנטיביות בחו”ל הן הזדמנות לגוון את תיק ההשקעות הקיים, תוך הזדמנות לייצר תשואות גבוהות אף יותר מאלו שניתן להשיג בארץ. יחד עם זה, יש לזכור, כי חשוב לעשות זאת בצורה שקולה ולהיוועץ עם אנשי מקצוע במידת הצורך.
השקעות אלטרנטיביות – למי הן יכולות להתאים?
ככלל, השקעות אלטרנטיביות תתאמנה למשקיעים אשר מחפשים אחר אפיקי השקעה מגוונים. משקיעים אלו נחלקים לשלושה סוגים:
משקיעים מוסדיים גדולים: המשקיעים המוסדיים הם גופים גדולים המנהלים כספי ציבור במיליארדי שקלים במכשירים פיננסיים כמו קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קרנות נאמנות, אג”חים (איגרות חוב) וכו’. למשקיעים אלו יש “אורח רוח פיננסי” לטווח ארוך ובדרך כלל מדובר בסוכנויות ביטוח ובבתי השקעות פרטיים כגון מגדל, הראל, אלטשולר שחם, מור, מיטב דש, פסגות, ילין לפידות, הלמן אלדובי ועוד רבים נוספים.
משקיעים כשירים: המשקיעים הכשירים (Accredited Investors) מכונים לרוב “משקיעים מתוחכמים” או “משקיעים מסווגים” והם מתאפיינים במספר פרמטרים ייחודיים:
יש בבעלותם נכסים פיננסיים בהיקף של 8 מיליון שקלים ומעלה.
הם מייצרים הכנסה שנתית של לפחות 1.2 מיליון שקלים או הכנסות משפחתיות בהיקף כולל של למעלה מ – 1.8 מיליון שקלים.
יש בבעלותם נכסים פיננסיים בשווי 5 מיליון שקלים ומעלה והיקף הכנסותיהם, בשנתיים האחרונות, היה גבוה מסכום של 600 אלף שקלים לשנה, או שהיקף הכנסותיהם בתא המשפחתי האישי – עלה על סכום של 900 אלף שקלים.
הודות לחוסנם הכלכלי, משקיעים כשירים אינם זקוקים להגנתה של הרשות לניירות ערך, כיוון שיש להם יכולת לבטח את עצמם בהשקעותיהם.
המשקיעים הכשירים יכולים אנשים או גופים פיננסיים.
בעלי הון פרטי: בהשוואה למשקיעים הכשירים, בעלי הון פרטיים מכונים “משקיעים רגילים” כיוון שמדובר באנשים אשר פשוט צברו הון אך לאו דווקא בהיקף של מיליוני שקלים. מבחינת בעלי ההון, אחת הדרכים האידיאליות להיחשף להשקעות אלטרנטיביות, היא להיכנס לקרנות השקעה כ”שותפים מוגבלים” לצידם של משקיעים נוספים (למשל– השקעות בקרנות נדל”ן, קרנות הייטק, קרנות תשתיות, קרנות ביוטק, קרנות פודטק ועוד).
עושים את זה נכון: מה בודקים לפני שנכנסים להשקעות אלטרנטיביות?
כמו בכל “צומת” בחיים, בבואנו לבחור האם ללכת על השקעה אלטרנטיבית כזו או אחרת, עלינו לבחון היטב פרמטרים מרכזיים אשר יוכלו לסייע לנו לקבל החלטה נכונה. אז מה עלינו לבדוק בנוגע להשקעות אלטרנטיביות? הנה:
מהי אסטרטגיית ההשקעות: מאחורי כל השקעה מוצלחת (לרבות השקעות אלטרנטיביות) ישנה אסטרטגיה שקולה וברורה אשר מסייעת לנו להשיג תשואות לאורך זמן. מכאן, לפני שאנו ‘קופצים ראש’ אל “בריכת ההשקעות האלטרנטיביות” – אנחנו מוכרחים להגיע מוכנים עם שיטת עבודה מסודרת המגדירה את האופן שבו ננהל את ההשקעה שלנו: כמה כסף נשקיע, באילו אפיקים, מתי תהיה ‘נקודת היציאה’, כיצד נחליט היכן להשקיע, על פי אילו פרמטרים וכו’. עוד נוסיף, כי מרבית ההשקעות האלטרנטיביות מתבצעות דרך קרנות ייעודיות (קרנות הייטק, קרנות נדל”ן, קרנות תשתיות וכו’) כך שחשוב לוודא ולבחון באופן יסודי – האם קיים מסמך אשר מגדיר את דרכי פעולתן ואת דרך קבלת ההחלטות שלהן.
הצלחות מן העבר (“עקרון הכסף החכם”): בהמשך לסעיף הקודם, לעיתים אנשים עם הון משמעותי יבחרו לצאת ל”הרפתקה פיננסית” ולהשקיע את כספם בקרנות מגוונות המעלות הצעות שנשמעות אטרקטיביות. אך האם בהכרח מדובר בהצעות כדאיות? יכול להיות… אך מה שבטוח, כדי לבסס החלטה בצורה מושכלת, רצוי לבחון את היסטוריית ההצלחות ולראות האם הקרנות הללו יצרו תשואות מרשימות בעבר. אם תרצו, אפשר לקרוא לזה “עיקרון הכסף החכם” – להשקיע דרך גופים ובאפיקים איכותיים אשר מגיעים עם “קבלות מהשטח”.
מיסוי: אי אפשר לדבר על בחירת השקעות (ועל בחירת השקעות אלטרנטיביות בפרט) מבלי להזכיר את היבט המיסוי. הסיבה לכך, כמובן, היא שלכל אפיק השקעה ישנם מאפייני מיסוי שונים אשר צפויים להשפיע באופן ישיר על היקף התשואה הפוטנציאלי. לכן, אסור לנו לרתום את “עגלת ההשקעות” לפני הסוסים לפני שבחנו ושיקללנו היטב את היבט המיסוי של אפיק כזה או אחר.
השקעה אלטרנטיבית
ככל שזה נוגע לתחום ההשקעות, המיסוי הוא נושא רגיש ומורכב במיוחד. לכן, אם אתם לא ממש יודעים איך לקרוא את “מפת המיסים”, עדיף שתיוועצו עם מתכנן פיננסי מוסמך אשר יוכל “לנווט” אתכם אל המקום הנכון (לשירות השוואה מקצועי בין השקעות אלטרנטיביות מגוונות – לחצו כאן).
אחידות אינטרסים מצד הגוף שמנהל את ההשקעה: אם יש לכם מה להפסיד מן ההשקעה, סימן שגם יש לכם מה להרוויח ממנה. ואם הסיכון הנ”ל זהה גם מבחינת הגוף שמנהל אותה, אז הרצון שלו שתרוויחו ממנה יהיה גדול פי כמה והוא ישאף לעשות את המקסימום כדי שזה אכן יקרה בפועל. בקיצור, התמקדו בחיפוש אחר קרנות השקעה אלטרנטיביות אשר מנהלי הקרנות מושקעים בהן בעצמם ויהיה להם מה להפסיד אם הן לא “תנבנה פירות”.
רוצים לדעת עוד על השקעות אלטרנטיביות? מעוניינים בשירות השוואה מקצועי בין הצעות השקעה מגוונות? אז כל מה שעליכם לעשות הוא להשאיר פרטים למטה ואנו נדאג לקשר אתכם אל גופים פיננסיים מובילים אשר יחשפו אתכם להזדמנויות אטרקטיביות של השקעות אלטרנטיביות!
*אין במאמר זה, בחלקו או במלואו, כל הבטחה להשגת תשואות מהשקעות אלטרנטיביות ואין האמור מהווה יעוץ מקצועי להשקיע בתחום כזה או אחר.